Die Torah - Die fünf Bücher Mose
אתם ואת פינחס. מַגִּיד שֶׁהָיָה פִינְחָס שָׁקוּל כְּנֶגֶד כֻּלָּם (ספרי); וּמִפְּנֵי מָה הָלַךְ פִּינְחָס וְלֹא הָלַךְ אֶלְעָזָר? אָמַר הַקָּבָּ"ה מִי שֶׁהִתְחִיל בַּמִּצְוָה, שֶׁהָרַג כָּזְבִּי בַת צוּר, יִגְמֹר; דָּ"אַ — שֶׁהָלַךְ לִנְקֹם נִקְמַת יוֹסֵף אֲבִי אִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ" (בראשית ל"ז); וּמִנַּיִן שֶׁהָיְתָה אִמּוֹ שֶׁל פִּינְחָס מִשֶּׁל יוֹסֵף? שֶׁנֶּאֱמַר "מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל" (שמות ו') — מִזֶּרַע יִתְרוֹ שֶׁפִּטֵּם עֲגָלִים לַעֲ"זָ, וּמִזֶּרַע יוֹסֵף שֶׁפִּטְפֵּט בְּיִצְרוֹ (סוטה מ"ג); דָּבָר אַחֵר — שֶׁהָיָה מְשׁוּחַ מִלְחָמָה (שם):
וכלי הקדש. זֶה הָאָרוֹן וְהַצִּיץ, שֶׁהָיָה בִּלְעָם עִמָּהֶם וּמַפְרִיחַ מַלְכֵי מִדְיָן בִּכְשָׁפִים וְהוּא עַצְמוֹ פוֹרֵחַ עִמָּהֶם, הֶרְאָה לָהֶם אֶת הַצִּיץ שֶׁהַשֵּׁם חָקוּק בּוֹ וְהֵם נוֹפְלִים, לְכָךְ נֶאֱמַר "עַל חַלְלֵיהֶם" בְּמַלְכֵי מִדְיָן — שֶׁנּוֹפְלִים עַל הַחֲלָלִים מִן הָאֲוִיר, וְכֵן בְּבִלְעָם כָּתוּב "עַל חַלְלֵיהֶם" בְּסֵ' יְהוֹשֻׁעַ (תנחומא):
בידו. בִּרְשׁוּתוֹ, וְכֵן (במדבר כ"א) "וַיִּקַּח אֶת כָּל אַרְצוֹ מִיָּדוֹ" (ספרי):
Sie und Pinechas, das lehrt, daß Pinechas alle aufwog; und warum ging Pinechas und ging nicht Elasar? Weil der Heilige, gelobt sei Er, sprach, derjenige, der die fromme Handlung angefangen, der Kosbi b. Zur getötet hat, vollende sie auch; andere Erklärung: er ging, für Josef, den Stammvater seiner Mutter, Vergeltung zu üben; von dem es heißt (Gen. 37, 36), die Medanim verkauften ihn (Sifre); und woher weißt du, daß Pinechas' Mutter von Josef stammte? Weil es heißt (Exod. 6, 25), von den Töchtern Putiels, von den Nachkommen Jitros, der Kälber für den Götzendienst mästete, und von den Nachkommen Josefs, der seinen Trieb bezwang; andere Erklärung, er war der für den Krieg gesalbte Kohen (Deut. 20, 2; Sota 43a). Und die heiligen Geräte, das ist die heilige Lade und das Stirnband; denn Bileam war bei ihnen und bewirkte durch Zauberei, daß die Könige von Midjan in der Luft schwebten, und auch er selbst schwebte mit ihnen; da zeigte er ihnen das Stirnband, auf dem der göttliche Name eingegraben war, und sie stürzten herab; darum heißt es (V. 8), über ihren Erschlagenen, bei den Königen von Midjan, sie fielen aus der Luft herab auf die Erschlagenen; und ebenso steht bei Bileam, über ihren Erschlagenen, im Buche Josua (13, 22). In seiner Hand, in seinem Besitz; ebenso (21, 26), und nahm sein ganzes Land aus seiner Hand.
Pinchas, Sohn Elasars des Priesters. Pinchas, sagt Raschi, war durch sein Auftreten bei dem Zwischenfall mit Simri (XXV, 14, 15) besonders für diese Aufgabe geeignet. Seine Aufgabe war die des Priesters (Deut. XX, 2), der den Israeliten in der Schlacht voranzuziehen hatte.
die heiligen Geräte. Die Lade und ihr Zubehör begleiteten die Israeliten oft auf ihren Kriegszügen; I. Sam. IV, 3 f.
in seiner Hand, d. h. zu seiner Verfügung.
וכלי הקדש , הארון והציץ : והצצרות התרועה , שיזכרו לפני ה' להושיעם מאויביהם , כמ"ש וכי תבואו מלחמה וגו' והרעותם בחצוצרות (למעלה י' ט') : בידו , ברשותו , וכן ויקח את כל ארצו מידו (במדבר כ"א כ"ו) :
V. 6. וישלח אתם וגו׳ ואת פינחס וגו׳. Bei keinem der früheren Heereszüge, nicht im Kriege gegen Sichon, gegen Og, gegen Emori, steht die Anwesenheit eines Priesters mit ארון und חצוצרות so ausdrücklich wie hier. Jene waren Verteidigungs- und Eroberungszüge materieller Bedeutung. Diesem Zuge lag aber das Motiv der höchsten geistigen und sittlichen Interessen zu Grunde. Dem entspricht vor allem der Priester mit dem Gesetzeszeugnis und den Gottes, Beistand aufrufenden. זה ארון ולוחות שבו: וכלי הקדש – .חצוצרות (Sota 43a). Galt es doch, den לוחות und dem ארון, dem Gesetze und seinen in Israel zu schaffenden Trägern und Wahrern die unangefeindete Existenz in Mitte der Völker zu sichern. חצצרות התרועה (siehe Kap. 10, 8 und 9). אין ידו אלא רשותו .בידו (ספרי).