Die Torah - Die fünf Bücher Mose
אצעדה. אֵלּוּ צְמִידִים שֶׁל רֶגֶל:
וצמיד. שֶׁל יָד:
עגיל. נִזְמֵי אֹזֶן:
וכומז. דְּפוּס שֶׁל בֵּית הָרֶחֶם, לְכַפֵּר הִרְהוּר הַלֵּב שֶׁל בְּנוֹת מִדְיָן (שבת ס"ד):
Fußketten, das sind Fußbänder. Und Armbänder, am Arm. Nasenschmuck, Nasenringe. Leibesschmuck, eine Form für den Leib; um für das sündhafte Verlangen nach den Töchtern Midjans zu sühnen (Sabb. 64a).
Gabe. Besser: Opfer oder Dankes-Spende für ihren Sieg und ihre gesunde Heimkehr. Goldschmuck wurde von räuberischen Nomaden und von Handelsleuten getragen (Gen. XXXVII, 28).
zu sühnen unsere Seelen vor dem Ewigen. S. Exod. XXX, 15.
ונקרב את קרבן ה', שנדרנו לפני החשבון שנמנינו כדי שלא ישלוט בנו נגף , לפיכך צוה הקב"ה לתתו על עבודת אהל מועד , שכן מצינו בכי תשא וגו' ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם, ולקחת את כסף הכפורים וגו' ונתתה אתו על עבודת אהל מועד והיו לבני ישראל לזכרון וגו', אף כאן ויביאו אתו אל אהל מועד לזכרון לפני ה' (רשב"ם בשם אביו הרב ר' מאיר) : (°אצעדה, תכשיט הרגל , שכן משמע לשון צעד וכן ת"י הפארים והצעדות (ישעיה ג' כ'), ושירי רגליא, ואולם מדכתיב ואצעדה אשר על זרועו (שמואל ב' א' י'), משמע שיש גם כלי הזרוע הנקרא כן , אולי בעבור שהוא עשוי על תכונת אותו של רגל : צמיד , של יד : עגיל , באזנים , שכן כתוב ועגילים על אזניך (יחזקאל י"ו י"ב) : אולי נקרא כן בעבור היותו עגול : וכומז , כפי מה שכת' הרא"בע בפ' ויקהל הוא בזרוע , ורז"ל אמרו שהוא דפוס של בית הרחם , לשון נוטריקון כאן מקום זמה , ויב"ע תרגמו מחויכא מבית חדייהון , ובת"י מעוכיא מבית חדיהון , והוא א"כ תכשיט הדדין הנקראים כך בלשון ארמי , ואנקלוס תרגמו ומחוך , כנראה שגם הוא מענין ומעוכיא או מחוכיא שזכרו חבירין , וכן והמטפחות והחריטים (ישעיה ג' כ"ב) , מתורגם ובורנקיא ומחכיא , ואין הכרע בשמות התכשיט , אם נקראו כך על שם תכונתם , או על שם תשמישם°) :
V. 50. ונקרב את קרבן ד׳. Es heißt nicht: ונקרב קרבן לד׳, sondern את קרבן ד׳, d. i. das aus solchem Erlebnis von selbst als Bedürfnis und Pflicht sich ergebende קרבן, zum Ausdruck des Bewusstseins, wie man nur der Gottesnähe, d. i. unserer Beziehung zu Gott und seinem Gesetze das Erlebte verdanke. Gedankenvoll wählten sie dazu alles erbeutete Frauengeschmeide, vielleicht in zwiefacher Beziehung: damit auch jede Erinnerung an die midjanitischen Frauen aus ihrem Kreise zu entfernen, und der nunmehr bewährten sittlichen Treue den Anteil an der so wunderbar schützenden Gottesgnade zu vindizieren. In einer ähnlichen Beziehung wird dieses קרבן Schabbat 64a-b gefasst.
כומז (siehe Schmot 35, 22).