Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:

Hebräischer Text (nach der Masorah)

וַהֲרֵמֹתָ֨ מֶ֜כֶס לַֽיהֹוָ֗ה מֵאֵ֞ת אַנְשֵׁ֤י הַמִּלְחָמָה֙ הַיֹּצְאִ֣ים לַצָּבָ֔א אֶחָ֣ד נֶ֔פֶשׁ מֵחֲמֵ֖שׁ הַמֵּא֑וֹת מִן־הָאָדָם֙ וּמִן־הַבָּקָ֔ר וּמִן־הַחֲמֹרִ֖ים וּמִן־הַצֹּֽאן׃

Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)

Und du erhebst einen Tribut für Gott von den Kriegsleuten, die zum Heere auszogen, eines von fünfhundert, von den Menschen, von den Rindern, von den Eseln und von den Schafen.

Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)

Nimm aber auch einen Tribut davon, dem Ewigen zu Ehren, von den Kriegsleuten, die in das Feld gezogen sind, von fünf hunderten eins, an Menschen, Rindern, Eseln und an kleinem Vieh.

Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)

Und erhebe von den Kriegsleuten, die in den Krieg zogen, eine Abgabe für HaSchem, ein Stück von fünfhundert, von Menschen, Rindern, Eseln und Schafen.

Mendelssohn-Übersetzung im Original

נים אבער אויך איינען טריבוט דאפֿאן , דעם עווינגען צו עהרען , פאן דען קריגסלייטען , דיא אין דאז פעלד געצאגען זינד , פאן פינף הונדערטען איינעס , אן מענשען , רינדרען , עזעלן אונד אן קליינעם פיהע ·

Onkelos

וְתַפְרֵשׁ נְסִיבָא קֳדָם יְיָ מִן גַבְרֵי מְגִיחֵי קְרָבָא דִנְפָקוּ לְחֵילָא חָד נַפְשָׁא מֵחֲמֵשׁ מְאָה מִן אֱנָשָׁא וּמִן תּוֹרֵי וּמִן חֲמָרֵי וּמִן עָנָא

Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch

V. 28. מכם (siehe Schmot 12, 5).

Kommentar von Rabbiner Dr. Joseph Herman Hertz

als Zoll dem Ewigen. Für den Unterhalt der Priester und Leviten wurde eine Steuerabgabe auf jeden der erwähnten Beuteanteile gelegt.
Ein Stück, d. h. eine Person, oder ein Stück Vieh. Ein Fünfhundertstel sollte von den Kriegern zugunsten der Priester abgegeben werden, während die Volksgemeinde für den Unterhalt der Leviten ein Fünfzigstel zu entrichten hatte.

Biur von Moses Mendelssohn

והרמת מכס לה' , לכבוד השם , לשון הרמב"ן , גם המכס הזה מפני שהיה השלל הזה מנקמת ה' בארץ לא להם , אבל בארץ סיחון ועוג לא נתנו לכהנים וללוים מהם כלום , אבל הוזהרו מהם שנאמ' וחלק לא יהיה לך בתוכם אפי' בבזה , ע"כ : מכס , שרשו כסס מענין תכסו על השה , והמ"ם נוספת כמו וממר ליולדתו (משלי י"ז כ"ה) שרשו מרר , וכן כתב הראב"ע , והרד"ק בשרשים שרש כסס שהמ"ם מכס נוספת , ובשרש מרר כתב וז"ל ומ"א וממר ליולדתו בפלס ונכס , ע"כ · ולדעתי לפי הכלל המונח , שבשמות הכפולים אם יתרבו בתנועות תהי' בהם תמיד הלמ"ד דגושה להשלים חסרון העי"ן , כמו מן חג לב , נאמר חלב חגי (שמות כ"ג י"ח) , ויאמר ה' אל לבו (בראשי' ח' כ"א), וכן בתוספת מ"ם בראש , כמו מָגֵן, כאמר מָגִנֵּי על אלהים (תהלים ז' י"א), כמו כן היה ראוי לאמר מן מכס מִכְסָם הדגש בסמ"ך להורות על חסרון אות הכפל : לכן הנראה לפ"ד שהמ"ם שרשית ויהי' מכס וכסס שני שרשים וענין אחד, לכן המ"ם בחיר"ק במלת מכסם כדרך כנויי משקל פעל · ועל הדרך הזה יהיה הנפרד מן במכסת נפשות (שמות י"ב ד') , ומן מכסת הערכך (ויקרא כ"ז כ"ג) מִכְסָה כמו מן כֶּשֶׂב כִּשְׂבָּה , ועימ"ש בפ' בהעלתך בפסוק פטרת כל רחם, ואלו היו מן כסס והמ"ם נוספת, היו ראויים בנפרד מִכְסָּה ע"מ, מְגִלָּה ובסמיכות מִכְסַּת נפשות, מִכְסַּת הערכך · ותימה על החכמים אלה שהביאו ראיה מן וּמֶמֶר ליולדתו , ולדעתי יהיה יותר נכון כפי הבנת הכתוב שהוא מענין מרי ושרשו מרה, כמו מן עלה נאמר מַעַל, מִמַּעַל לו (ישעיה ו' ב'), שהמ"ם נוספת וה"א למ"ד הפעל חסרה : אחד נפש, (°נפש לשון נקבה , וכאשר יורה על מספר בעלי חיי' הנמנים, יבא לפעמי' בל"ז, כמו נפש שנים (בראשית מ"ו כ"ז) , כל נפש ארבעה עשר, וכן כאן, ומהראוי נפש אחת כדין התואר לבא אחר המתואר, ואולי הוא סמוך , וענינו עצם אחד בעל נפש , ולכך בא בלשון זכר , וכן אין הראי' שזכרנו מכרעת כל כך , שיבא נפש בלשון זכר°) : מן האדם וגו', הוא ביאור שהמכס אחד נפש מחמש המאות יהיה שוה באדם ובבהמה :

Text herunterladen