Die Torah - Die fünf Bücher Mose
כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה. לְפִי שֶׁאֵינָהּ לֹא בִרְשׁוּת אָב וְלֹא בִרְשׁוּת בַּעַל, וּבְאַלְמָנָה מִן הַנִּשּׂוּאִין הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אֲבָל אַלְמָנָה מִן הָאֵרוּסִין — מֵת הַבַּעַל נִתְרוֹקְנָה וְחָזְרָה רְשׁוּת לָאָב (נדרים ע'):
Jedes Verbot, das sie sich auferlegt hat, hat für sie Bestand, weil sie weder unter der Macht des Vaters noch unter der Macht des Mannes steht; der Vers spricht von einer Witwe, die heimgeführt war; aber eine Witwe, die nur angetraut war, wird durch den Tod des Mannes frei und kehrt unter die Macht des Vaters zurück (Sifre. Ned. 70a).
10.—16. GELÜBDE EINER WITWE UND
EINER GESCHIEDENEN
Witwe . . . Verstoßenen. Die Gelübde dieser unter keinerlei Vormundschaft stehenden Frauen haben bindende Kraft. Sie fallen unter die allgemeinen Regeln von v. 3.
ונדר אלמנה וגרושה , שאין לה מי שיפיר את נדרה כי אינה עוד ברשות האב , והאלמנה מן הנשואין הכתוב מדבר , אבל אלמנה מן האירוסין את הבעל חזרה לרשות האב · (רש"י) :
V. 10. Vers 7 hat durch die wiederholte הויה bereits den Fall besprochen, wenn sie wiederholt eine ארוסה geworden, also daß ihre ersten אירוסין durch den Tod oder גרושין gelöst worden, und war da nach Nedarim 70b מקיש קודמי הויה שניה לקודמי הויהרשונה das töchterliche Verhältnis vor der zweiten Verlobung dem töchterlichen Verhältnis vor der ersten Verlobung gleichgestellt, מה קודמי הויה ראשונה אב מיפר לחודיה אף קודמי הויה שניה אב מיפר לחודיה, auch nach aufgehobenen אירוסין steht das Einspruchsrecht vollkommen wieder dem Vater zu, wie ursprünglich vor den אירוסין. היה תהיה die beiden Verlobungen und die Übergänge zu ihnen sind gleich. Damit ist denn gegeben, daß אלמנה oder גרושה מן האירוסין, so lange sie גערה ist, wieder unter der Gelobungshut des Vaters steht und unser Vers kann nur von אלמנה וגרושה מן הנשואין reden. Sobald sie als נשואה in des Mannes Haus überging, war sie für immer aus dem Hause des Vaters ausgetreten, und selbst wenn die Ehe durch Tod oder Scheidung gelöst worden, tritt sie selbst in den נערה-Jahren nicht wieder in die alte Stellung hinsichtlich der Gelübde zum Vater zurück, und was sie in solchem oder נרושה-Stand gelobt, das יקום עליה, das kann weder der Vater in der Gegenwart, noch der Mann bei einer einstigen Wiederverheiratung durch Einsprache aufheben; denn, wie bereits zu V. 7 bemerkt, אין הבעל מפר בקודמין. Nur, wie es V. 11 heißt: אם בית אישה נדרה nur gegen die während der Ehe getanen Gelübde gilt die Einsprache des Mannes.