Die Torah - Die fünf Bücher Mose
והוא לא היה וגו'. לְפִי שֶׁהָיוּ בָאוֹת לוֹמַר בחטאו מת, נִזְקְקוּ לוֹמַר לֹא בְחֵטְא מִתְלוֹנְנִים וְלֹא בַעֲדַת קֹרַח שֶׁהִצּוּ עַל הַקָּבָּ"ה הָיָה, אֶלָּא בְּחֶטְאוֹ לְבַדּוֹ מֵת, וְלֹא הֶחֱטִיא אֶת אֲחֵרִים עִמּוֹ (ספרי); רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מְקוֹשֵׁשׁ עֵצִים הָיָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מִן הַמַּעְפִּילִים הָיָה (שבת צ"ו):
Und er 3 war nicht, weil sie sagen wollten, durch seine Sünde starb er, waren sie gezwungen zu sagen, nicht durch die Sünde der Murrenden (14, 27) und nicht in der Rotte von Korach, die gegen den Ewigen aufwiegelten; sondern ob seiner eigenen Sünde allein starb er, und andere hat er nicht zur Sünde verleitet (Sifre). R. Akiba sagt, er war der Holzsammler (15, 32); R. Schimon (R. Juda b. Betera) sagt, er gehörte zu den Vordringenden (14, 44) (Sabb. 96b).
Unser Vater ist in der Wüste gestorben. Vor der Ankunft der Israeliten in der moabitischen Hochebene.
sondern in seiner Sünde starb er. Gleich dem Überrest der Generation, über die ganz allgemein der Tod in der Wüste verhängt worden war; XIV, 29.
והוא לא היה, הוצרכו לאמר זאת כי חשבו שלא יירשו בני הנועדים על על ה' חלק בארץ (ראב"ע), ודעת הרמב"ן שאמרו ככה בעבור שחשבו שמרע"ה הי' שונא עדת קרח יותר מכל החוטאים שמתו במדבר שהם היו הקמים כנגדו וכפרו בכל מעשיו וחשבו אולי בשנאתו אתם יאמר אל יהי לו מושך חסד ואל יהי חונן ליתומיו יזכר עון אבותם אל ה' על כן הודיעוהו כי לא הי' מהם, ורמזו עוד שאינו במתי המגפה אבל במדבר מת על מטתו, וטעם כי בחטאו מת, אמרו מת במדבר בעונו שלא זכה ליכנס לארץ, או כדברי הלוי המשורר ז"ל שפי' שהוא דבק עם ובנים לא היו לו כאשר יאמר היום, לפלוני אירע כך וכך בעונות, עכ"ל הרמב"ן ז"ל · (°א"ה, ואין הטעם מסכים עם דברי ר' יהודה המשורר, כי מלת מת מועמדת בטעם זקף והנכון בדרך הפשט ע"פ מאמר רז"ל אין מיתה בלא חטא, כלומר אין לך מיתה שלא תבא לכפר על החטא, שלכך נגזרה מיתה על האדם°) :
V. 3. אבינו מת במדבר usw. Wenn die Weisen bemerken, daß Zelafchads Töchter חכמות ודורשות, gesetzkundig und eindringenden Verstandes gewesen, so spricht sich diese Geistesklarheit und Schärfe in ihrem ganzen Vortrag aus. Sie sagen alles, was zur Sache gehört, und sagen kein Wort zu viel. אבינו מת במדבר: unser Vater, er gehörte mit zu den יוצאי מצרים, über welche das göttliche Verhängnis das Sterben in der Wüste bestimmt hatte, die aber nach dem soeben proklamierten Landesverteilungsgesetz, לשמות מטות אבותם ינחלו, bei dieser Verteilung gleichwohl zur Berücksichtigung kommen sollen. והוא לא היה בתוך העדה usw. Hätte er zu den Aufständischen der Korachsverschwörung gehört, wir hätten aus seinem Namen keinen Rechtstitel herleiten können. Weder die Nachkommen der מרגלים, noch diejenigen am Aufstande Korachs Beteiligten konnten aus deren Namen einen Anspruch erheben. Es waren dies die einzigen, die von der Norm לשמות מטות אבותם ינחלו ausgenommen waren. מרגלים ומתלוננים שבעדת קרח לא היה להם חלק בארץ (Baba Batra 117b u. 118b). כי בחטאו מת, wenn er – wie jeder Mensch – nicht ohne Sünde aus der Welt gegangen ist, so waren das sicherlich individuelle Einzelvergehen, er hat sich nie an einem Nationalverbrechen beteiligt. ובנים לא היו לו: und er hat nie Söhne gehabt. Hätte er deren gehabt, so könnten etwa deren Nachkommen unseren Ansprüchen im Wege stehen. Allein er hat nie Söhne gehabt und sind wir daher seine einzige Nachkommenschaft.