Die Torah - Die fünf Bücher Mose
אשר יצא לפניהם. לֹא כְדֶרֶךְ מַלְכֵי הָאֻמּוֹת שֶׁיּוֹשְׁבִים בְּבָתֵּיהֶם וּמְשַׁלְּחִין אֶת חַיָּלוֹתֵיהֶם לַמִּלְחָמָה, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁעָשִׂיתִי אֲנִי, שֶׁנִּלְחַמְתִּי בְסִיחוֹן וּבְעוֹג, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כ"א) "אַל תִּירָא אֹתוֹ", וּכְדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ הֲלָנוּ אַתָּה" וְגוֹ' (יהושע ה'), וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר (שמואל א י"ח) "כִּי הוּא יוֹצֵא וָבָא לִפְנֵיהֶם" — יוֹצֵא בָּרֹאשׁ וְנִכְנָס בָּרֹאשׁ (ספרי):
ואשר יוציאם. בִּזְכֻיּוֹתָיו:
ואשר יביאם. בִּזְכֻיּוֹתָיו. דָּ"אַ — ואשר יביאם, שֶׁלֹּא תַעֲשֶׂה לוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לִּי, שֶׁאֵינִי מַכְנִיסָן לָאָרֶץ (ילקוט שמעוני):
Der vor ihnen ausziehe, nicht wie die Art der Könige der Völker, die in ihrem Hause bleiben und ihre Heere in den Krieg schicken; sondern wie ich getan, der ich mit Sichon und Og Krieg geführt habe; so heißt es (21, 34), fürchte ihn nicht, und so wie Jehoschua tat, wie es heißt (Jos. 5, 13), Jehoschua ging zu ihm und sagte zu ihm, gehörst du zu uns... ebenso sagt er bei David (I Sam. 18, 16), weil er vor ihnen auszog und heimkehrte (Sifre); der an der Spitze auszieht und an der Spitze heimkehrt. Der sie hinausführe durch seine Verdienste, und der sie heimbringe durch seine Verdienste (Sifre); andere Erklärung: und der sie heimbringe, daß du ihm nicht tust, wie du mir getan, der ich sie nicht ins Land bringe (Jalk.).
ausziehe ... einziehe. Der die Fähigkeit zur Führerschaft im Krieg mit der zur lückenlosen Erfüllung der anderen dem Oberhaupt der Nation obliegenden Pflichten vereinigt.
ausführe ... einführe. Das Bild ist das eines Schäfers und seiner Herde.
die keinen Hirten haben. Und die deshalb zerstreut und hilflos sind, dem Angriff von allen Seiten jederzeit ausgesetzt.
אשר יצא לפניהם למלחמה, לא כדרך מלכי האומות שיושבין בבתיהם ומשלחין את חיילותיהם, אלא כמו שעשיתי אני, שנלחמתי בסיחון ועוג, שנאמר אל תירא אותו (במדבר כ"א ל"ה), וכדרך שעשה יהושע, וכן בדוד הוא אומר כי הוא יוצא ובא לפניהם (ש"א י"ח), יוצא בראש ונכנס בראש. (רש"י) : ולא תהיה, שלא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רעה, ואמר עדת ה' בשם במקום הכנוי, כמשפט לה"ק בכמה מקומות, ועוד שבא לחזק הכוונה, העדה המיוחסת אל השם הנכבד לא תהיה כצאן בלא רועה :
V. 17. יצא ובא לפני־ .אשר יצא לפניהם וגו׳ bezeichnet durchaus nicht nur die Heeresführung im Kriege. Als Salomo sich zur Erfüllung seiner Königspflichten ein לב שמע לשפט את עמו להבין בין טוב לרע erbat, ohne welches er zur Erfüllung seiner Obliegenheiten unfähig wäre, da bezeichnet er diese Unfähigkeit: ואנכי גער קטן לא אדע צאת ובא (Kön. I. 3, 7 u. 9). יצא ובא ist somit Ausdruck für die Gesamtwirksamkeit eines an die Spitze eines Volkes gestellten Mannes. Ja, Josua 14, 11 unterscheidet Kaleb offenbar לצאת ולבא von מלחמה, er sagt: ככחי אז וככחי עתה למלחמה ולצאת ולבא und fasst somit unter לצאת ולבא außer der Kriegstüchtigkeit noch überhaupt die Fähigkeit zu öffentlicher Wirksamkeit jeder Art. יצא ist überhaupt das Hinaustreten in die Öffentlichkeit, im Gegensatz zu בא, dem Zurücktreten in den Privatkreis. Es bedarf eines Mannes, אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם, der dem Volke im öffentlichen und im Privatleben mustergültig vorangeht, ואשר יוציאם ואשר יביאם und der durch sein Beispiel vor allem, dann aber auch überhaupt durch seinen Einfluss, das Volk zu gleicher pflichtgetreuer Lösung aller öffentlichen und Privatobliegenheiten zu bringen vermag. Daß bei dem: אשר יצא לפניהם וגו׳ nicht nur speziell an die Führung im Kriege gedacht ist, dafür dürfte auch schon das: ולא תהיה וגו׳ בצאן אשר אין להם רעה bürgen, da die Tätigkeit eines Hirten ja das Gesamtgedeihen und Heil der Herde umfasst.