Die Torah - Die fünf Bücher Mose
משפחת החנכי. לְפִי שֶׁהָיוּ הָאֻמּוֹת מְבַזִּין אוֹתָם וְאוֹמְרִים מָה אֵלּוּ מִתְיַחֲסִין עַל שִׁבְטֵיהֶם? סְבוּרִים הֵם שֶׁלֹּא שָׁלְטוּ הַמִּצְרִיִּים בְּאִמּוֹתֵיהֶם? אִם בְּגוּפָם הָיוּ מוֹשְׁלִים, קַל וָחֹמֶר בִּנְשׁוֹתֵיהֶם, לְפִיכָךְ הִטִּיל הַקָּבָּ"ה שְׁמוֹ עֲלֵיהֶם — ה"א מִצַּד זֶה וְיוֹ"ד מִצַּד זֶה — לוֹמַר, מֵעִיד אֲנִי עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם בְּנֵי אֲבוֹתֵיהֶם, וְזֶה הוּא שֶׁמְּפֹרָשׁ עַל יְדֵי דָוִד (תהילים קכ"ב) "שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל" — הַשֵּׁם הַזֶּה מֵעִיד עֲלֵיהֶם לְשִׁבְטֵיהֶם, לְפִיכָךְ בְּכֻלָּם כָּתַב הַחֲנֹכִי, הַפַּלֻּאִי, אֲבָל בְּיִמְנָה לֹא הֻצְרַךְ לוֹמַר "מִשְׁפַּחַת הַיִּמְנִי" לְפִי שֶׁהַשֵּׁם קָבוּעַ בּוֹ — יוֹ"ד בָּרֹאשׁ וה"א בַּסּוֹף (ילקוט שמעוני):
Familie des Chanochi; weil die Völker sie verspotteten: was geben diese ihre Abstammung nach Stämmen an; sie glauben wohl, daß die Ägypter keine Macht über ihre Mütter hatten; wenn sie über sie selbst Macht hatten, um so mehr über ihre Frauen; darum verband der Heilige, gelobt sei Er, Seinen Namen mit ihnen; ein He auf dieser Seite und ein Jud auf der anderen Seite, um zu sagen, ich lege für sie Zeugnis ab, daß sie die Kinder ihrer Stammväter sind; und das ist, was von David ausgesprochen wurde (Ps. 122, 4), die Stämme des Ewigen, ein Zeugnis für Jisrael; dieser göttliche Name bezeugt ihnen ihre Abstammung; darum schreibt er bei allen החנכי, הפלואי, aber bei ימנה braucht er nicht zu sagen die Familie הימני, weil ohnedies der göttliche Name damit verbunden ist, ein Jud am Anfang und ein He am Ende (Pesik. בשלח).
5.—51. Alle Stämme außer Levi werden gezählt. Die Familien werden zumeist nach den Nachkommen Jaakobs genannt, wie sie in Gen. XLVI, 8—27 aufgezählt sind.
חנוך, חסר למ"ד הקנין והראוי לחנוך משפחת החנכי, הנה יש לשמות היחס הנמצאים בפרשה הזאת נטיות שונות, כי מצד הדקדוק החיר"ק שבסופו עם יו"ד המשך אחריו הוא סימן היחס, כמו מצרי, פלואי, זרחי פרצי וכן כלם, ובשמות שיש להם ה"א נחה בסוף תפול הה"א והחיר"ק הראוי להיות באות אחרונה יבא תחת נו"ן נוספת עם יו"ד המשך אחריו, כמו מן שלה שלני, מן פוה פוני שהוא כמו פוני, אלא שהונח הוי"ו ונעשה שור"ק גדול תחת קטן, או שתהיה על דרך השלמים שלהי, פוהי, והיה לפ"ז ראויה ג"כ מן ימנה ובריעה ימנני בריעני, או ימנהי בריעהי, והנה בימנה נשארה הה"א כמו בנפרד בלא יו"ד היחס, ומן בריעה יאמר בריעי ונפלה הה"א ולא נשלמה בנו"ן, ובשמות שיש להם יו"ד נחה בנפרד, כמו חגי, שוני, אזני, ראוים בנטיתם בשני יודי"ן נחים אחת מהנפרד והשנית ליחס ותחסר· י"ד הנפרד, והכתובה היא ליחס :
V. 5. משפחת החנכי. Jeder Stamm teilte sich in mehrere Familienzweige, deren den Familiennamen gebende Ahnen bei den meisten die ersten Söhne des Stammvaters waren, nur daß sich bei einigen, wie dies ja noch mit Vornamen so häufig geschieht, die Namen etwas anders nuancierten. Bei einigen wie bei Jehuda, Efrajim und Benjamin bildeten auch die Enkel, bei Menasche selbst die Urenkel noch besonders genannte Familienzweige. Dass, wie רמב׳׳ן bemerkt, die Zahl der Familienzweige nicht von der größeren oder geringeren Volkszahl des Stammes bedingt war, ist z. B. aus dem Vergleich Benjamins und Dans ersichtlich. Von Benjamin werden sieben besondere Familienzweige genannt, bei einer Bevölkerung von fünfundvierzigtausend, von Dan nur ein Familienzweig und er zählte vierundsechzigtausend.