Die Torah - Die fünf Bücher Mose
אל הקבה. אֶל הָאֹהֶל:
אל קבתה. כְּמוֹ "וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה" (דברים י"ח), כִּוֵּן בְּתוֹךְ זַכְרוּת שֶׁל זִמְרִי וְנַקְבוּת שֶׁלָּהּ וְרָאוּ כֻלָּם שֶׁלֹא לְחִנָּם הֲרָגָם, וְהַרְבֵּה נִסִּים נַעֲשׂוּ לוֹ כו', כִּדְאִיתָא הָתָם:
Ins Zelt, Zelt. Durch ihren Leib, wie (Deut. 18, 3) den Kinnbacken und den Magen; er traf durch das Glied Simris und ihre Blöße, so daß alle sahen, daß er sie nicht umsonst getötet hatte; viele Wunder geschahen ihm, wie dort (Sanh. 82b) vorkommt. פינחס
in das Gemach. Der innere Teil der bereits überwölbten Zelte, der als Wohnraum für die Frauen diente.
und das Sterben ward abgewehrt. Dieser Ausdruck und der Vorfall, auf den er sich bezieht, werden in Ps. CVI, 30 wiederholt, der auch der rühmenswerten Rolle des Pinchas gedenkt.
הקבה ענין אוהל, וקרוב לו בלשון הערב שם לחדר קטן עשוי לשכוב שם, חדר המטות · קבה, משרש קבב, והדגש שבלמ"ד על חסרון העי"ן : קבתה, בטנה, כמו הקבה, וכן תרגם אנקלוס למעהא : קבתה, ממה שלא נדגש הבי"ת נראה שאינה מהכפולים, אבל היא מנע"ו מענין הזרוע והלחיים והקבה, ואחרי שבשמות מנע"ו לא תשתנה הה"ג שתחת הפ"א לעולם, וכן במשנה קיבת הנכרי וכו' לא תשתנה הציר"י בסמיכות, נראה שהנפרד במלה הזאת קובה והראוי בכנוים קובתה ובא בק"ח תמורת החול"ם אביו, ועניינו כמו בציר"י, וכמו שת"א ואשכנזי :
V. 8. קבה von קבב: höhlen (siehe Kap. 22, 11), davon קבה, ein kleines Zeltgemach, nach Menachot 31b oben enger als unten, noch in unserem "Alkoven" vorhanden. קבתה , von der damit verwandten Wurzel ”קוב“, wovon קבה, der Magen, die Bauchhöhle. – תעצר המגפה und bedurfte es auch nicht weiter der Ausführung der exzeptionellen Vers 4 angeordneten Intervention der Gerichte. רמב׳׳ן weist auf Dewarim 4, 3 hin: כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו ד׳ אלהיך מקרבך, wonach alle die dem Peorkult Verfallenen durch Gottes Hand ihren Untergang gefunden.