Die Torah - Die fünf Bücher Mose
צים מיד כתים. וְיַעַבְרוּ כִתִּיִּים, שֶׁהֵן רוֹמִיִּים, בְּבִירָנִיּוֹת גְּדוֹלוֹת עַל אַשּׁוּר:
וענו עבר. וְעִנּוּ אוֹתָם שֶׁבְּעֵבֶר הַנָּהָר:
וגם הוא עדי אבד. וְכֵן פֵּרֵשׁ דָּנִיֵּאל "עַד דִּיקְטִילַת חֵיוְתָא וְהוּבַד גִּשְׁמַהּ" (דניאל ז'):
וצים. סְפִינוֹת גְּדוֹלוֹת, כְּדִכְתִיב (ישעיהו ל"ג) "וְצִי אַדִּיר", תַּרְגּוּמוֹ "וּבוּרְנִי רַבְּתָא" (יומא ע"ז):
Und Eber demütigen, jene demütigen, die jenseits des Euphrat wohnen. Aber auch sie gehen unter; so hat auch Daniel gedeutet (7, 11), bis das Tier getötet wurde und sein Leib dahinschwand. Und Schiffe, große Schiffe; wie es (Jes. 33, 21) heißt, und ein mächtiges Schiff, was der Targum mit ברדני רבתי (Joma 77b) übersetzt.
Von der Küste Kittim. Wörtl. »von der Hand (d. h. Seite oder Richtung) der Kittim. Kittim (abgeleitet von Kition, einer Stadt auf Cypern) wurde auch als Name für Griechenland gebraucht. Möglicherweise handelt es sich hier auch um eine Bezugnahme auf jene Länder jenseits des Mittelmeeres, aus denen später die Eroberer der mächtigen Reiche des Ostens kommen sollten.
bedrängen, d. h. bringen Unterjochung. Die göttliche Gerechtigkeit würde schließlich den assyrischen Eroberer selbst zur Rechenschaft ziehen, wenn das ihm aufgetragene Werk getan war.
Eber. Dieser Name wird von Onkelos »jenseits des Euphrat« umschrieben; d. h. alle Gegenden auf der anderen Seite des Euphrat. Aschur und Eber wurden als die Weltreiche des Ostens bezeichnet, an denen Gott Vergeltung üben wird.
aber auch er. »Aschur und Eber werden als ein einziger Begriff betrachtet« (Gray).
וצים, שרשו ציה, והנפרד צי, כמלת אף ברי יטריח עב (איוב ל"ז י"א), לעי השדה (מיכה א' ו'), והראוי בקבוץ ציים יו"ד ראשונה עי"ן הפעל, ויו"ד השני' לרבים, כמו אשור יסדה לציים (ישעיה כ"ג י"ג), וירושלים עיים תהיה (ירמיה כ"ו י"ח), אלא שהוקלה המלה ונפלה יו"ד השרש ונשארה יו"ד הרבים, כמו הפצירה פים (שמואל א' י"ג כ"א), ועניינו ספינות גדולות : מיד כתים, הם הרומיים, והיא החיה הרביעית שראה דניאל, ולא נכללה המלכות הזאת במלכות יון, כי היא השמידה מלכות יון · ואף כי כתים הוא מבני יון, אין תימה שנחשב למלכות בפני עצמו, כי הענין הוא כמו בכנען שהיבוסי והאמרי והגרגשי והחוי הם בניו, והם ואביהם יחשבו כל אחד לגוי בפני עצמו, כמו שכתוב החתי והגרגשי והאמרי והכנעני והפרזי והחוי והיבוסי שבעה גוים רבים ועצומים ממך (דברים ז' א'), והי' כן בנזכר כי כל אחד מאלה הבנים היה לגוי עצום, ושאר בני כנען אשר לא גדרו כאחיהם נתייחסו אליו, וכן ארץ מצרים מתייחסת למצרים בן חם, ופלשתים וכפתורי' בניו לעמים אחרי', וכן במשפחות הנזכרות בפ' פינחס למכיר משפחת המכירי ומכיר הוליד את גלעד לגלעד משפחת הגלעדי (במדבר כ"ו כ"ט), וכן רבים, אף כאן בני יון אלישה ותרשיש ודדנים נתייחסו ליון, והם מלכות שלישית, וכתים היה לגוי עצום, ונחשב למלכות הרביעית · כל זה מדברי הרמב"ן · ועיין עוד שם שהאריך בדברים נכונים לסתור דעת הראב"ע שחשב מלכות הרומיים עם היוונים למלכות אחת, והיא המלכות השלישית, וחשב מלכות ישמעאל למלכות הרביעית, בראותו תוקף ממשלתם, ונפל פחדם עליו, ולדקי דברי הרמב"ן מדבריו : מיד, ממקום, כמו ועל יד הירדן (שם י"ג כ"ט), ויד תהיה לך (דברים כ"ג י"ג) : וגם הוא, כתים שהוא שם יחיד ואם הוא על משפט לשון רבים, והעד ובני יון אלישה ותרשיש כתים (בראשית י'), שהוא שם עצם אדם · והכוונה שיבואו הרומיים היושבים על יד ים האמצעי (מיטללענדישע זעע) בספינות דרך ים האמצעי עד חוף א"י ומשם ביבשה עד אשור וענו אותם וענו גם את ישראל שגלו לשם והמה נקראים עבריים ע"ש אברהם ראש יחוסם ואמונתם שהי' מעבר הנהר, ור"ל שיענו המגלים והגלים, עד בוא יומו גם הוא ויהיה עדי אבד :
V. 24. וצים וגו׳. (Jes.33, 21) וצי אדיר לא יעברנו, (Jecheskel 30, 9) יצאו מלאכים מלפני בצים, ergibt für צי plur. צים die Bedeutung: Schiff. Anderseits heißt צִיָה die Wüste, und ציים Wüstenbewohner. Analogien wie בי (die Bittpartikel) von בהה בעה (siehe Bereschit 1, 2), הי die Klage von ”ההה“ in מי ;אהה von ,פי מהה ,מה Plur. פים (Sam. I. 13, 21) von פהה ,פה, verwandt mit קי ,פחה ,פעה (in קיקלון Habakuk 2, 16) von קאה, lassen vielleicht als gemeinschaftliche Wurzel von צי, Schiff, und ציה, Wüste: צאה, verwandt mit שהה ,שאה ,צעה, wovon auchשי , annehmen. Grundbedeutung wäre eine lange oder starke Bewegung zu einem Ziele, verwandt damit auch זוע und יזע: Bewegung und Schweiß. שהה chald.: lange verweilen, ohne zum Ziele zu kommen, säumen, שאה: seinen Sinn lange auf etwas richten, ohne das Erkenntnisziel zu erreichen, daher auch wüst sein. שי etwas, dessen Überbringung lange Zeit erfordert, ein großes Geschenk. צעה: sich mit Nachdruck, mit besonderer Aufmerksamkeit bewegen, einherschreiten. צי ein Schiff, das weite, Überwindung von Schwierigkeiten erfordernde Reisen zu machen hat, ein großes Seeschiff. ציה: eine Gegend, in welcher man lange wandern und Schwierigkeiten überwinden muss, ehe man zu einem Ziele gelangt: eine Wüste.
כתים .מיד כתים (Bereschit 10, 4) waren Nachkommen Javans. Die Überlieferung sieht in ihnen die aktitalische Bevölkerung griechischer Abkunft, daher איטליא של יון Großgriechenland, und versteht unter כתים die Römer. יד בתים wäre dann die italienische Küste am Mittelmeer. עבר nach ת א die Länder jenseits des Euphrats. Möglich, daß עבר alle die Bereschit 10, 26-30 genannten Joktaniden als Nachkommen Ebers begreift. יד בתים wie יד הירדן (Kap. 13, 29). יד אשדוד (Josua 15, 45). Es kann auch מיד כתים: von der Kitter Macht bedeuten. וגם הוא bezieht sich wohl auf יד כתים und wäre dann יד hier männlich gedacht, wie Jechesk. 2, 9 והנה יד וגו׳ והנה בו וגו׳.