Die Torah - Die fünf Bücher Mose
וירא את הקיני. לְפִי שֶׁהָיָה קֵינִי תָּקוּעַ אֵצֶל עֲמָלֵק, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל הַקֵּינִי" וְגוֹ' (שמואל א ט"ו), הִזְכִּירוֹ אַחַר עֲמָלֵק; נִסְתַּכֵּל בִּגְדֻלָּתָן שֶׁל בְּנֵי יִתְרוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (דבהי"א ב') "תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים שׂוּכָתִים" (ספרי במדבר י'; סנהדרין ק"ד):
איתן מושבך. תָּמֵהַּ אֲנִי מֵהֵיכָן זָכִיתָ לְכָךְ הֲלֹא אַתָּה עִמִּי הָיִיתָ בַּעֲצַת "הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ" (שמות א'), וְעַתָּה נִתְיַשַּׁבְתָּ בְאֵיתָן וּמָעוֹז שֶׁל יִשְׂרָאֵל (סנהדרין ק"ו):
Und er sah den Keni, weil Keni neben Amalek wohnte, wie es heißt (I Sam. 15, 55), Schaul sagte zum Keni... erwähnt er ihn nach Amalek; er sah die Größe der Söhne Jitros, von denen es heißt (I Chr. 2, 55), Tiratim, Schimatim, Suchatim. Fest ist dein Sitz, ich wundere mich, auf welche Weise du dir dies erworben hast, warst du nicht mit mir bei dem Plane (Exod. 1, 10), wohlan, wir wollen es überlisten? Und nun wohnst du auf festem Boden und im Schutze Jisraels (Sanh. 106a).
Keniter. Gemäß Richter I, 16, gehörte Jithro, der Schwiegervater Mosis, zu den Kanaanitern, die ursprünglich einen Teil des midjanitischen Volkes gebildet haben müssen.
Fest ist dein Wohnsitz. Oder: alles überdauernd ist deine Wohnung« (Gray). Bezieht sich auf die nahezu unzugänglichen Felsenwohnsitze der Kanaaniter.
וירא את הקיני, רש"י והרמב"ן והראב"ע פירשו הקיני על משפחת יתרו, שנאמר וחבר הקיני נפרד מקין מבני חבב חתן משה (שופטי' ד' י"א), לפי שראה את ארצם כי עם עמלק היה יושב, כענין שנאמר ויאמר שאול אל הקיני לכו סרו רדו מתוך עמלקי פן אסיפך עמו (שמואל א' ט"ו ו'), ולפי דעתי לפי שהי' עומד על ראש הפעור לראות משם את ישראל, ראה בתוכם גם את יתרו עם משפחתו, כאשר מצאנו שבא אל משה המדברה, ואמר לו משה לכה אתנו והטבנו לך (במדבר י' כ"ט), ואמר לו עוד אל נא תעזב אתנו וגו' ולא השיב לו על זה, יראה שנתרצה ללכת עמו, עיין מ"ש שם בבאורנו · ופי' עוד הרמב"ן איתן מושבך ושים בסלע קנך, כלומר שים מושבך במקום איתן ובסלע קנך שתשור ותרד מתוך עמלק פן תספה עמו ותשים בסלע איתן מושבך עם ישראל, כמו שאמר ובני קיני חתן משה עלו מעיר התמרים את בני יהוד' וגו' (שופטי' א' ט"ז), ואמר כי אם יהיה לבער קין, כלומר ואל תפחד בבואך בישראל כי אם תהיה לבער עמהם כי כאשר יגלו את ישראל יבערו את הארץ מיושב עד מתי אשור תשבך לא ישבה אותך לעולם כי תגאל מידו עם ישראל, ואם תהיה עם עמלק תהיה אחריתך עדי אובד עמהם, וכן עד מה ה' תאנף לנצח (תהלים ע"ט ה'), עד מה כבודי לכלמה (שם ד' ג'), כמו עד מתי או שיבא לגודל דבר, כמו מה אמלה לבתך (יחזקאל י"ו ל"ט), מה אמך לביא (שם י"ט ב'), כלומר עד מה יעלה ויגדל השבי אשר אשור תשבך איננו נחשב לך כלום כי לא תאבד כאשר היית אובד בעמלק, ע"כ דברי הרמב"ן וראיה לזה הפי', כי קראו בתחלה קיני ואח"ז קין, כי כן מצאנו לבני יתרו אלו ב' השמות, שנאמר וחבר הקיני נפרד מקין מבני חבב חתן משה (שופטים ד' י"א) · אמנם החכם דון יצחק אברבנאל כתב שהקיני הוא אחד מעשרה עממין שנתן הקב"ה לאברהם מאותם שלא כבשו ישראל והם קיני קנזי וקדמוני, ונעזר גם מתרגום אנקלוס שתרגם קני הנזכר באברהם ובמקום הזה שניהם בשוה, שלמאה, ואמרו רז"ל שהם עמון ומואב ואדום, ובלעם זכר בנבואתו זאת אדום ומואב והקיני הוא עמון ופי' איתן האם תחשוב שתגלל במקומות החזקים שבהם מושבך כאשר תבא עליך הגזרה האלהית ויהיה לבער קין מן הארץ עד כמה זמן תחשוב שיצטרך אשור להוליכך בשבי באמת בימים יגלך וישבך מארצך ע"כ דבריו, ויש להפליא מדוע זכר במואב שמו המפורסם ולא קנזי, ועזב בעמון שמו הנודע ומפורסם ובחר לקרותו בשם קיני, גם שם קין לא מצאנו לו כאשר מצאנו לבני יתרו ב' השמות, גם לפי הכוונה הכוללת אשר פירשתי בתחלת הנבואה הזאת שנתנבא על דוד שיכבוש את ארץ מואב · הנה גם הוא כבש את ארץ בני עמון ומואב צר על רבת בני עמון עיר המלוכה וכבשה · ומדוע התנבא שאשור יחריבה שנראה כוונתו כי עד זמן ההוא ישב בשלום, ואם כוונתו להתנבא על הגלות אשר יגלם מלך אשור ויוליכם בשבי, מאח"כ דוד עם שכבשם לעבדים להיות לו למס עובד, הניחם בארצם ולא הגלם משם, הלא גם מואב לא הגלה דוד רק כבשם למס עובד עד בוא מלך אשור והגלם ג"כ: ולכן נראה יותר שסב על משפחת יתרו שישבו בשלוה בין בני יהודה עד בוא מלך אשור והגלם עם עשרת השבטים, ואף שישבו עם בני יהודה אשר (לפי תחלת ההשקפה) לא הגלם מלך אשור, כי חזקיה מלך יהודה עם ב' שבטי יהודה ובנימין נוצלו מיד סנחריב, הנה באמת כבר כבש סנחריב גם כל ערי יהודה, כמפורש בפסוק ובארבע עשרה שנה למלך חזקיהו עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצורות ויתפשם (מ"ב י"ח י"ג), ולא נשארה רק ירושלים שלא כבשה, ובני הקיני לא היו יושבים בירושלים, ככתוב ובני קיני חתן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה מדבר יהודה אשר בנגב ערד (שופטי' א' ט"ז) · גם משפחה אחת ממשפחות יתרו המה בית הרכבים היו יושבי אהלים סמוך לירושלים, ע"פ צווי יונדב בן רכב אביהם ככתוב ונשב באהלים ונשמע ונעש ככל אשר צונו יונדב אבינו, ויהי בעלות נבוכדראצר מלך בבל אל הארץ ונאמר באו ונבוא ירושלים מפני חיל הכשדים ומפני חיל ארם ונשב בירושלים (ירמיה ל"ה י"א) · ואולי גם בימי סנחריב באו אל ירושלים להמלט ממנו לפי שהיו אהליהם קרובים לירושלים היו יכולים להמלט שמה, ונשארו בא"י והיו שם גם בימי ירמיה שהתחיל להתנבאות בשלש עשרה שנה למלך יאשיהו שהיא שנת פ"ה אחר מפלת סנחריב, אכן יתר משפחות הקינים הרחוקים מירושלים ולא יכלו להמלט שמה הגלו עם הגולה אשר הגלתה ע"י סנחריב מלך אשור · ועתה אשוב לבאור המלות : איתן, שם התאר : ושים, מקור: בסלע, כנה המבצר הגבוה לסלע לפי שרובם נבנים על סלע, כ"כ הרד"ק בשרשי' שרש סלע · ולי נראה שתפש במליצתו מלת קנך להיותה נופלת על שם קין כדרך המליץ העברי לדבר בלשון נופל על לשון, כמו בלחי החמור חמור חמרתים (שופטים ט"ו ט"ז)· ועל זה תפש ג"כ מלת בסלע, כי כן דרך קצת מיני עופות, לפחדם פן יהרסו עוברי דרך קניהם, יחקקו' בסלע חזק, וגם עבדיה בהנבאו על מפלת אדום המשיל תקפו וחזקת מבצריו, כקן הנחקק בסלע, ככתוב זדון לבך השיאך שכני בחגוי סלע מרום שבתו וגו' ואם בין כוכבים שים קנך וגו' (עבדיה א' ד' וה'), וכן מתור' בל"א :
VV. 21 u. 22. וירא את הקיני וגו׳. Richter 4, 11 wird berichtet, daß ein von seinem Stammvolk Kajin losgelöster Zweig, נפרד מקין, sich in Israels Mitte niedergelassen hatte und wegen dieser Abstammung קיני genannt wurde. Es war dies der Zweig, zu welchem Mosche Schwiegervater gehörte, unter dessen Vorgang sich dieser Anschluss an Israel vollzog (siehe oben zu Kap. 10, 29). Bileam mahnt ihn, diesen Anschluss an Israel und diese Niederlassung in dessen Mitte nicht zu verlassen. Er möge seine Niederlassung urfest und unveränderlich sein lassen, möge in diesen Fels hinein, den er einmal erwählt, sein Nest bauen und nicht wieder zu seinem Urstamm Kajin zurückkehren. Denn Kajin wird von Aschur vernichtet und in die Gefangenschaft fortgeführt werden. Kehrte er daher zu Kajin zurück, so verfiele er auch diesem Geschicke, und wohin würde er da in der Gefangenschaft verführt werden?! Diesem Geschicke entgeht er, wenn er in Israel bleibt. Scheint er doch, wie bereits zu Kap. 10, 29 bemerkt, selbst der über Israel kommenden assyrischen Macht nicht erlegen und ihm die Freiheit und Selbständigkeit erhalten geblieben zu sein. In Israel hat sich daher in Wahrheit sein מושב als איתן bewährt.
תשבך, Aschur steht hier femin. Wohl in Hinblick auf das sofort auch über Aschur zum Ausspruch kommende Verhängnis.