Die Torah - Die fünf Bücher Mose
וירד מיעקב. וְעוֹד יִהְיֶה מוֹשֵׁל אַחֵר מִיַּעֲקֹב:
והאביד שריד מעיר. הַחֲשׁוּבָה שֶׁל אֱדוֹם, הִיא רוֹמִי, וְעַל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ אוֹמֵר כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם" (תהלים ע"ב) "וְלֹא יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו" (עוב' י"ח):
Und ein Herrscher ersteht in Jaakob, und noch ein anderer Herrscher kommt von Jaakob. Und vernichtet den Rest in der Stadt, der vornehmen Stadt, das ist Rom; vom gesalbten König spricht er so, von dem es heißt (Ps. 72, 8), er herrscht von Meer zu Meer; (Obadja 18) und vom Hause Esaws wird es keinen Entronnenen geben (Targ. jer. Pesik. 13).
Und es herrscht der aus Jaakob. Es wird in Jaakob ein mächtiger Herrscher aufstehen.
der Verwüstung. Die meisten anderen Übersetzer geben das hebräische עיר wieder mit »vernichtet den Rest aus der Stadt« (oder: aus den Städten). Dann erscheint die Stelle als Anspielung auf Joabs in I Könige XI, 16 geschilderte Aktion (Ibn Esra).
וירד מיעקב, יקום רודה ומושל מיעקב, ושרשו רדה, ובא במשקל ויֵשְׁתְּ בחסרון הה"א, ויו"ד האית"ן בציר"י ואחרי' שני שואי"ן : והאביד שריד מעיר, כל המפרשי' פירשו מעיר מן עיר, רק קצתם פירשו מעיר החשובה שבאדום · והנה לפ"ז תחסר ה"א הידיעה, גם איך תהיה ידועה ועדיין לא נבנית בימיו · וקצתם פירשו מכל עיר, והנה חסר מלת כל · גם לפי דעת כולם כל הפסוק הוא מאמר אחד, וכונתו יקום רודה מיעקב ויאביד שריד מן העיר של אדום, וא"כ אין הפסוק הזה ראוי לאתנח, רק ראוי להיות וירד מיעקב בפשטא ז"ק · לכן הבאור הנכון הוא שמלת מעיר הוא מלשון התעוררות, והיא בינוני מבנין הפעיל מנחי עי"ן, כמו הנני מעיר עליהם את מדי (ישעיה י"ג י"ז), ולפ"ז יהיו בפסוק זה שני מאמרים שונים, וירד מיעקב, שב על המלך דוד שימשול ביעקב (לפי הכוונה הכוללת שפירשתי בתחלת הנבואה הזאת), והאביד שריד מעיר, הוא יואב שהיה שר הצבא המעיר את אנשי מלחמתו להלחם, וכן כתוב כי ששת חדשים ישב שם יואב וכל ישראל עד הכרית כל זכר באדום (מלכי' א' י"א ט"ו), ויאות לו התאר הזה (כנודע כי רוב הבינונים המה שמות תוארים): וכן פי' הראב"ע כי והאביד שריד מעיר שב על יואב, רק שפי' מלת מעיר ככל המון המפרשים:
V. 19. וירד מיעקב. Indem aber so gerade aus dem machtlosen "Jaakob" der Zepterstern ausgeht, vor dessen geistiger Hoheit alle materielle Macht und selbst das edomitische Zepter sich beugt, geht damit der letzte Rest einseitiger "Kulturvergötterung" verloren, והאביד שריד מעיר. Indem nämlich hier עיר ganz absolut steht, dürfte damit die Städtekultur bezeichnet sein, mit deren einseitiger, sich selbst genügender Entfaltung ja eben die menschenvergötternde Geschichtsentwicklung (Bereschit 4, 17 und 11, 4) beginnt, die mit der endlichen Huldigung des Zepter führenden Sterns aus Jakob zum Abschluss kommen soll. So steht auch Jesaias 32, 14 u. 19 עיר als Repräsentant einseitiger Kulturvergötterung überhaupt, und das gottschauende Lied jener Zeit lautet Jesaias 26, 1: עיר עז לנו ישועה ישית חומת וחל, unser ist eine unüberwindliche Stadt, denn Gotteshilfe setzt er statt Mauer und Wall!