Die Torah - Die fünf Bücher Mose
נכה בו. אֲנִי וְעַמִּי נַכֶּה בָהֶם. דָּ"אַ — לְשׁוֹן מִשְׁנָה הוּא (ב"מ ק"ה), מְנַכֶּה לוֹ מִן הַדָּמִים — לְחַסֵּר מֵהֶם מְעַט (תנחומא):
כי ידעתי וגו'. עַל יְדֵי מִלְחֶמֶת סִיחוֹן שֶׁעֲזַרְתּוֹ לְהַכּוֹת אֶת מוֹאָב:
Es zu schlagen, daß ich und 6 mein Volk es schlagen; andere Erklärung: in der Sprache der Mischna bedeutet es verringern, (Bab. mez. 105b) er zieht ihm vom Geld ab, sie etwas zu verringern (Tanch.). Denn ich weiß, durch den Krieg Sichons, dem du geholfen hast, Moab zu schlagen (Tanch.).
Und nun komme doch. Der Fluch kann nicht aus der Ferne gesprochen werden. Der Wahrsager muß die sehen, die er durch seinen Zauberspruch vernichten wird.
verfluche mir dieses Volk. Die gesamte antike Welt, Griechen und Römer nicht minder als die Völker des nahen Ostens, glaubten fest an die Kraft von Segnungen und Flüchen. Besonders ausgeprägt war dies in Mesopotamien. Die babylonische Religion hatte ihre Wurzel im Dämonenglauben. Sie lehrte, daß bestimmte Menschen die Kraft besäßen, den Ratschluß der Götter zu leiten oder abzuändern und durch ihre Zaubersprüche und Beschwörungen Wohlstand zu sichern oder Mißgeschick heraufzubeschwören. Diese Meister der schwarzen Kunst wurden gerufen, um Geheimnisse zu entschleiern, die Zukunft vorauszusagen, ein Vorhaben zu segnen oder Verderben über einen Feind zu bringen.
mächtiger als ich. Vgl. Exod. I, 9. Balaks Redeweise wie überhaupt seine Haltung erinnert an Pharao — beide zeigen die verhängnisvolle Besessenheit jener, die sich Gottes Zielsetzungen widersetzen (Gray).
vielleicht. Unschlüssigkeit und Selbstvertrauen, Verzagtheit und leichtsinniger Mut kämpfen in seinem unruhigen, ahnungsbeschwerten Gemüt (Kalisch).
wen du segnest, der ist gesegnet. Ein Ausdruck von Balaks festem Glauben an die Wirksamkeit von Flüchen, aber auch Worte der Schmeichelei, um sich so der Dienste des bewährten Wahrsagers zu versichern, bevor er — Balak — eine militärische Unternehmung gegen die Israeliten wagte.
ארה לי , לטובתי , ודקדוק המלה הזאת שהיא צווי מבנין הקל מגזרת הכפולי' , וראוי להיות אור • ארו , ובה"א נוספת יהי' הפ"א בק"ח ודגש בעי"ן על חסרון הכפל , ולפי שאין הרי"ש מקבל דגש יבא ק"ב תמורת הק"ח , משא"כ במלת קבה דין זרות נגע בה שהראוי קבה בק"מ תחת הפ"א , כמו שנאמר מן שמור בה"א נוספת שמרה , כן מן קוב קבה : נכה בו , הוא שם הפעל (עם נו"ן השרש) , ואין טעמה בעבור היותו בה"א (ולא אמר לנכות כדרך המקור מגל"ס) כי הכה כמוהו לכלה הפסע • (הרא"בע) , וכן ת"א לאגחא ביה קרבא : יואר , הוי"ו הנח הנעלם תחת הדגש , שהוא תחת אות הכפל כמו על כמון יסב , ולא הי' כמוהו מאותו בניך , בעבור אות הגרון כמשפט • (רא"בע) :
V. 6. ארה לי וגו׳ .ועתה לכה נא, vernichte den inneren Lebenskeim dieses Volkes, treffe es vernichtend in seinem Innern (siehe Bereschit 12, 3). כי עצום הוא ממני, denn es lediglich durch meine äußere Macht zu besiegen, dazu bin ich zu schwach. נכה könnte Infinitiv vom פיעל sein, wie, נכו נכתה (Schmot 9, 31 u. 32) vom פועל. Allein regelmäßig müsste es dann נכה heißen. נכה ist vielmehr Futur הפעיל, und heißt es daher wohl: vielleicht werde ich es dann vermögen, das wir, ich und mein Volk (Raschi), oder daß wir, ich und du, נכה בו. Einen Feind im Kriege schlagen, besiegen, wird nur mit dem Akkusativ konstruiert, נכה ב־ ,נכה אותו heißt wohl nur, ihm einen Schlag versetzen, ihm eine Niederlage beibringen, ואגרשנו מן הארץ, nicht, daß es durch uns vernichtet, sondern nur in andere Gegenden hin vertrieben werde. Selbst mit Bileams Beihilfe wagt Balak nicht, von einer gänzlichen Vernichtung zu sprechen.