Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ומבמות הגיא אשר בשדה מואב. כִּי שָׁם מֵת מֹשֶׁה וְשָׁם בָּטְלָה הַבְּאֵר; דָּ"אַ, כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם — כָּל נָשִׂיא וְנָשִׂיא כְּשֶׁהָיוּ חוֹנִים נוֹטֵל מַקְלוֹ וּמוֹשֵׁךְ אֵצֶל דִּגְלוֹ וּמַחֲנֵהוּ, וּמֵי הַבְּאֵר נִמְשָׁכִין דֶּרֶךְ אוֹתוֹ סִימָן וּבָאִין לִפְנֵי חֲנִיַּת כָּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט (תנחומא):
במחקק. עַל פִּי מֹשֶׁה שֶׁנִּקְרָא מְחוֹקֵק, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן" (דברים ל"ג); וְלָמָּה לֹא נִזְכַּר מֹשֶׁה בְּשִׁירָה זוֹ? לְפִי שֶׁלָּקָה עַל יְדֵי הַבְּאֵר, וְכֵיוָן שֶׁלֹּא נִזְכַּר שְׁמוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לֹא נִזְכַּר שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ מְזַמְּנִין אוֹתוֹ לִסְעוּדָה, אָמַר אִם אוֹהֲבִי שָׁם אֲנִי שָׁם, וְאִם לָאו אֵינִי הוֹלֵךְ (תנחומא):
ראש הפסגה. כְּתַרְגּוּמוֹ "רֵישׁ רָמָתָא":
פסגה. לְשׁוֹן גֹּבַהּ, וְכֵן "פַּסְּגוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ" (תהילים מ"ח) — הַגְבִּיהוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ:
ונשקפה. אוֹתָהּ הַפִּסְגָּה עַל פְּנֵי הַמָּקוֹם שֶׁשְּׁמוֹ יְשִׁימוֹן, וְהוּא לְשׁוֹן מִדְבָּר שֶׁהוּא שָׁמֵם; דָּבָר אַחֵר וְנִשְׁקָפָה הַבְּאֵר עַל פְּנֵי הַיְשִׁימוֹן, שֶׁנִּגְנְזָה בְּיַמָּהּ שֶׁל טְבֶרְיָא, וְהָעוֹמֵד עַל הַיְשִׁימוֹן מַבִּיט וְרוֹאֶה כְּמִין כְּבָרָה בַּיָּם, וְהִיא הַבְּאֵר, כָּךְ דָּרַשׁ רַבִּי תַנְחוּמָא:
Und von 20 den Höhen ins Tal, das im Gefilde Moabs; denn dort starb Mosche, und dort hörte der Brunnen auf; andere Erklärung: den gehöhlt die Vornehmen des Volkes; wenn sie lagerten, nahm jeder Fürst von ihnen seinen Stab und zog eine Linie zu seiner Fahne und seinem Lager; auf diesem Zeichen folgte das Wasser des Brunnens und kam vor das Lager jedes Stammes (Tanch.). Durch den Gesetzgeber, auf Ausspruch Mosches, der Gesetzgeber genannt wird, wie es heißt (Deut. 33, 21), weil dort der Teil des Gesetzgebers verborgen; und warum ist Mosche in diesem Liede nicht erwähnt? Weil er wegen des Brunnens gestraft wurde; und da der Name von Mosche nicht erwähnt ist, ist auch der Name des Heiligen, gelobt sei Er, nicht erwähnt; das gleicht einem König, den man zu einem Festmahl einlädt, und er sagt, wenn mein Freund dabei ist, so bin ich auch da; und wenn nicht, so gehe ich auch nicht hin (Tanch.). Zum Gipfel des Pisga, wie der Targum sagt, zum Gipfel der Höhe; פסגה bedeutet Höhe; ebenso (Ps. 48, 14), erhöhet seine Paläste, erhöhet sie. Der schaut, jener Berg, über die Fläche der Gegend, die Jeschimon heißt; das Wort bedeutet Wüste, öde Gegend; andere Erklärung: der Brunnen schaut über die Fläche der Wüste; denn er wurde im See von Tiberias verborgen; und wer über der Wüste steht und ausschaut, sieht eine Stelle wie ein Sieb im See, das ist der Brunnen; so erklärt R. Tanchuma.
ונשקפה , עבר לנקבה נסתרת עם וי"ו המהפך , ואלו הי' בינוני הי' מלרע , וגם הוראת נפעל משרש הזה כהוראת הקל , לפי שהעומד במקום גבוה הוא נשקף למביטים אליו • (הרד"ק) : הישימון , המדבר , כמו תעו במדבר בישימון דרך (תהלים ק"ז ד') , עד כאן מדברי ספר מלחמות ה' , ומשם ראי' שאין המדבר שחנו בו בני ישראל בגבול מואב , כי אם יוצא מגבולו , וזהו תכלית הכוונה פה , ע"כ :
Pisgah. Sammelname für eine Bergkette (genannt »harha-abarim«, von Zunz mit »Grenzberg« übersetzt, in Deut. XXXII, 49), im Hochland von Moab; ihr höchster Punkt war der Berg Nebo, auf dem Moses starb; Deut. XXXIV, 1. Von diesem Gipfel aus hat man eine Aussicht auf ganz West-Palästina.
Wüste. Oder »Jeschimon«; die wüste Einöde am Nordwest-Rande des Toten Meeres.