Hebräischer Text (nach der Masorah)
וַיִּסְע֖וּ מֵאֹבֹ֑ת וַֽיַּחֲנ֞וּ בְּעִיֵּ֣י הָֽעֲבָרִ֗ים בַּמִּדְבָּר֙ אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י מוֹאָ֔ב מִמִּזְרַ֖ח הַשָּֽׁמֶשׁ׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Sie zogen von Obot und lagerten in den Einöden der Übergänge in der Wüste, welche vor Moab von Sonnenaufgang her liegt.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Lagerten sich zu Oboth. Von Oboth brachen sie auf, und lagerten sich in der unbewohnten Gegend zu Ebarim, in der Wüste, die an die Morgenseite des Landes Moab stößt.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
dann brachen sie von Oboth auf und lagerten in Jje-Abarim, in der Wüste vor Moab von Sonnenaufgang her.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
פֿאן אבת בראכען זיא אויף , אונד לאגערטען זיך אין דער אונבעוואהנטען געגענד צו עברים , אין דער וויסטע , דיא אן דיא מארגעןזייטע דעם לאנדעס מואב שטעסט ·
Onkelos
וּנְטָלוּ מֵאוֹבוֹת וּשְׁרוֹ בִמְגִיזַת עֲבָרָאֵי בְּמַדְבְּרָא דִי עַל אַפֵּי מוֹאָב מִמַדְנַח שִׁמְשָׁא
Raschi
בעיי העברים. לֹא יָדַעְתִּי לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם עִיִּים, וְעִי לְשׁוֹן חָרְבָּה הִיא — דָּבָר הַטָּאוּט בְּמַטְאֲטֵא, וְהָעַיִ"ן בּוֹ יְסוֹד לְבַדָּהּ, וְהוּא מִלְּשׁוֹן "יָעִים" (שמות כ"ז), "וְיָעָה בָרָד" (ישעיהו כ"ח):
העברים. דֶּרֶךְ מַעֲבַר הָעוֹבְרִים שָׁם אֶת הַר נְבוֹ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן, שֶׁהוּא מַפְסִיק בֵּין אֶרֶץ מוֹאָב לְאֶרֶץ אֱמוֹרִי:
על פני מואב ממזרח השמש. בְּמִזְרָחָהּ שֶׁל אֶרֶץ מוֹאָב:
Raschi (Deutsche Übersetzung)
In Ije haabarim, 11 ich weiß nicht, warum der Ort Ije genannt wurde; עי bedeutet Ruine, eine Stelle, die mit dem Besen ausgekehrt ist; das Ain allein gehört zur Wurzel; es hängt mit יעים (Exod. 27, 3) Schaufeln zusammen; wie (Jes. 28, 17), und der Hagel reißt hinweg. Haabarim, der Paß für diejenigen, die dort vom Berge Nebo ins Land Kenaan hinüberzogen; und er bildete die Grenze zwischen dem Lande Moab und dem Lande Emori. Die vor Moab liegt zur Ostseite, im Osten des Landes Moab.
Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch
Kommentar von Rabbiner Dr. Joseph Herman Hertz
Biur von Moses Mendelssohn
בעיי העברים, לשון ארץ חריבה ומלחה מאין יושב, וכמו שמו את ירושלים לעיים (תהלים ע"ט ג') :
V. 11. עי .בעיי העברים, wie אי von איה einen entlegenen, ringsum isolierten Ort bedeutet und daher אַיֵה, die Frage nach einem dem Fragenden entrückten, d.i. unbekannten Ort ausdrückt, so ist עי, von עיה, eine entlegene unbewohnte Örtlichkeit, eine Einöde.