Die Torah - Die fünf Bücher Mose
והניח מחוץ למחנה. לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים מְחַלְּקָהּ, אֶחָד נָתַן בְּהַר הַמִּשְׁחָה, וְאֶחָד מִתְחַלֵּק לְכָל הַמִּשְׁמָרוֹת, וְאֶחָד נָתַן בַּחֵיל (ספרי; פרה פ"ג), זֶה שֶׁל מִשְׁמָרוֹת הָיָה חוּץ לָעֲזָרָה, לִטֹּל מִמֶּנּוּ בְּנֵי הָעֲיָרוֹת וְכָל הַצְּרִיכִין לִטָּהֵר, וְזֶה שֶׁבְּהַר הַמִּשְׁחָה כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים לְפָרוֹת אֲחֵרוֹת מְקַדְּשִׁין הֵימֶנָּה, וְזֶה שֶׁבַּחֵיל נָתוּן לְמִשְׁמֶרֶת מִגְּזֵרַת הַכָּתוּב, שֶׁנֶּאֱמַר והיתה לעדת בני ישראל למשמרת:
למי נדה. לְמֵי הַזָּיָה, כְּמוֹ "וַיַּדּוּ אֶבֶן בִּי" (איכה ג'), "לְיַדּוֹת אֶת קַרְנוֹת הַגּוֹיִם" (זכריה ב'), לְשׁוֹן זְרִיקָה:
חטאת הוא. לְשׁוֹן חִטּוּי, כִּפְשׁוּטוֹ, וּלְפִי הִלְכוֹתָיו קְרָאָהּ הַכָּתוּב חַטָּאת, לוֹמַר שֶׁהִיא כְּקָדָשִׁים לֵאָסֵר בַּהֲנָאָה (עי' ספרי; מנחות נ"א):
Und lege 9 sie außerhalb des Lagers, er teilt sie in drei Teile; einer wird auf dem Ölberg verwahrt, einer an alle Priesterabteilungen verteilt und einer auf dem Chel (oberen Teil des Tempelberges) verwahrt; derjenige der Priesterabteilungen befand sich außerhalb des Vorhofes, damit die Leute der Städte, und wer sich reinigen mußte, davon nehmen konnten; von demjenigen auf dem Ölberg heiligten sich die Hohenpriester für die Zubereitung der anderen Kühe; und derjenige auf dem Chel war zur Aufbewahrung nach der Vorschrift des Verses, wie es heißt, und sie sei der Gemeinde der Kinder Jisrael zur Aufbewahrung (Sifre). Als Sprengwasser, Wasser der Sprengung, wie (Echa 3, 53), und warfen Steine auf mich; (Sech. 2, 4) die Hörner der Völker abzuschlagen; in der Bedeutung schleudern. Sie ist eine Entsündigung, in der Bedeutung von entsündigen nach dem einfachen Sinn; und wegen ihrer Vorschriften nennt sie der Vers ein Sündopfer, um zu sagen, sie ist gleich den Heiligtümern zur Benützung verboten (Sifre).
Besprengungswasser. Viele Kommentatoren akzeptieren die wörtliche Bedeutung: »Wasser zum Entfernen der Unreinheit«. Aus v. 17 ergibt sich, daß die Asche mit Wasser gemischt wurde.
Entsündigungsopfer. Besser: zur Reinigung von Sünde; etwas, das Sünde entfernt. Die Asche der Kuh soll das Medium sein, durch das sich die Reinigung von Sünde vollzieht; vgl. »Entsündigungswasser« in VIII, 7.
והניח , ושעורו ואסף איש טהור והניח את אפר הפרה אל מחוץ למחנה : והיתה , בא בפעל נקבה כדין הטומטום , כמ"ש פעמים רבות (עס זאלל זיין) , וכן בפסוק הבא : למי נדה , אפשר שיהיה משרש נדה הדגש לחסרון נו"ן השרש , כי עקרו נגדה בפעל נגלה , או שהוא משרש נדד , והדגש לחסרון אות הכפל , ותהיה מאיזה שרש משני אלה הוראתה תמיד לשון רחוק , וכן כתב הרד"ק בשרש נדד ונקראו מי נדה לפי שהיה המים לצורך הרחוק והוא הטמא , וכן פי' הרא"בע שהוא לשון רחוק מן מנדיכם (ישעיה ס"ו ה') , ורש"י פי' למי הזיה פירש הכונה , אבל מה שהביא ראיה על פי' המלה שהיא לשון זריקה מן וידו אבן (איכה ג' כ"ה) , ומן לידות את קרנות הגוים (זכריה ב' ד') , לא יתכן כי אלה הם משרש ידה , וכבר הרגיש בזה הרא"ם ז"ל עי"ש : חטאת הוא , לשון הסרת החטא , כמו תחטאני באזוב (תהלים נ"א ט') , ונקראת הפרה כן לפי שבאפרה מתחטאים הטמאים , וכן מתורגם בל"א :
V. 9. איש להכשיר את הזר, טהור להכשיר את האשה, והניח מי שיש בו דעת ,ואסף איש וגו׳ להניח יצאו חרש שוטה וקטן. Zum Sammeln der Asche bedarfs keines כהן, jeder erwachsene vollsinnige Mensch ist dazu befähigt. Ebenso darf dies Einsammeln auch nachts geschehen und das gleichzeitige Vornehmen einer anderen מלאכת stört nicht die Gültigkeit, אין מלאכה פוסלת בה (Para 4, 4).
והניח מחוץ למחנה וגו׳, auch dieses מחוץ למחנה bezieht sich nur auf מחנה שכינה (siehe V. 7). Es wurde nichts von der Asche in die עזרה gebracht. Sie wurde in drei Teile geteilt, חולקין אותו לג׳ חלקים אחד נותן בחיל ואחד נותן בהר המשחה ואחד היה מתחלק לכל משמרות ein Teil wurde innerhalb der inneren Ringmauer, חיל, des Tempelbergs, ein Teil auf dem Ölberg deponiert, und ein Teil an alle Dienstabteilungen, משמרות, verteilt. Das im חיל Deponierte bleibt zum dauernden Gedenken, לעדת בני ישראל למשמרת bewahrt, die beiden anderen Teile kamen zum טהרה-Gebrauch (Para 3, 11; – siehe רמב׳׳ם und תוספו׳ י׳׳ט daselbst).
במקום טהור, die Örtlichkeit, in welcher sich die אפר פרה zur Aufbewahrung befindet, muss absolut טהור sein und würde sie in einem אהל המת nicht einmal durch כלי חרס צמיד פתיל (V. 15) vor טומאה geschützt bleiben (Para 11, 1 ר׳׳ש daselbst).
נדה ,למשמרת למי נדה (siehe zu Wajikra 12, 2). So wie dort נדה einen Zustand bezeichnet, der eine vorübergehende Fernhaltung bedingt und durch einen siebentägigen Zeitablauf und טבילה sein Ende erreicht, so heißt hier auch der durch טומאת מת hervorgerufene Zustand der Fernhaltung von allem קדש, der ebenfalls durch einen Ablauf von sieben Tagen und טבילה beendigt wird: נדה, nur daß hier der טבילה noch die im folgenden vorgeschriebene הזיה mit dem מים חיים und אפר הפרה vorangehen muss, und dieses mit אפר פרה gemischte מים חיים heißt: מי נדה. Das Wesentliche der durch שמירה, hier משמרת, bezeichneten Tätigkeit ist eine ungeteilte Gedankenrichtung auf ein Objekt und lehrt daher ספרי an dem Ausspruch למשמרת למי נדה, daß ebenso wie bei פרה עד שתעשה אפר, so auch מלאכה פוסלת במים. Das Sammeln der Asche wird nicht פסול במלאכה, wie bereits bemerkt, allein wenn die Asche מי נדה werden soll, so darf bei der ganzen Prozedur bis es מי נדה geworden, d. i. bis die Asche auf das geschöpfte Wasser gestreut ist, also bei dem Schöpfen, Tragen, Eingießen des Wassers, Streuen der Asche ins Wasser, der Sinn durch keine andere מלאכה abgezogen sein, die Bestimmung heißt: משמרת bis es מי נדה geworden. Ist es einmal מי נדה geworden, selbst bei der הזיה, ist מלאכה nicht חמלאכה פוסלת עד שיטילו את :פוסלת האפר (Para 4, 4).
חטאת היא. Sie trägt den חטאת-Charakter, daher: מועלין בה, es geht bei ihr מעילה an, wie bei allen קדשים, und zwar nach תוספו Menachot 51b dieser Beziehung den Charakter von קדושת הגוף, daß selbst מועל אחר מועל bei ihr möglich ist (siehe Wajikra 5, 15). מעילה findet jedoch nur bei der פרה als פרה, nicht aber, wenn sie bereits Asche geworden, statt: בה מועלין באפרה אין מועלין. Daher ferner פרת חטאת ששחטה שלא לשמה קיבל והיזה שלא לשמה פסולה, wie חטאת (Wajikra 4, 24), daher nach einer Lesart im אין נשרפת בלילה :ספרי, nach einer anderen נשרפת בלילה wie אימורי חטאת (siehe zu V. 3). Gleichwohl אינה נפסלת בלינה, und תוספתא פ׳׳ג) נשחטה היום והוזה דמה כהלכתה ונשרפה למחר כשירה 13 ,4 רמב׳׳ם פרה).