Die Torah - Die fünf Bücher Mose
Buch:
Kapitel:
Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
וְלָקַ֨ח אֵז֜וֹב וְטָבַ֣ל בַּמַּ֘יִם֮ אִ֣ישׁ טָהוֹר֒ וְהִזָּ֤ה עַל־הָאֹ֙הֶל֙ וְעַל־כׇּל־הַכֵּלִ֔ים וְעַל־הַנְּפָשׁ֖וֹת אֲשֶׁ֣ר הָֽיוּ־שָׁ֑ם וְעַל־הַנֹּגֵ֗עַ בַּעֶ֙צֶם֙ א֣וֹ בֶֽחָלָ֔ל א֥וֹ בַמֵּ֖ת א֥וֹ בַקָּֽבֶר׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Und es nimmt Ysop und tunkt es ins Wasser ein reiner Mann und sprengt an das Zelt und an alle Geräte und an alle die Personen, welche dort waren, und an den, welcher das Gebein oder den Erschlagenen oder den Toten oder das Grab berührt,
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Ein reiner Mann nehme Ysop, tunke ihn in dieses Wasser, und besprenge damit das Gezelt, und alles Geräthe und alle Personen, die darin gewesen, oder denjenigen, der eines Todten Knochen, einen Erschlagenen, einen Verstorbenen oder ein Grab berührt hat.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
und ein reiner Mann nehme Ysop, tauche ihn in das Wasser und bespritze das Zelt und alle Geräte und alle Personen, die darin waren, sowie den, der den Knochen berührt hat oder den Erschlagnen oder den Gestorbnen oder das Grab.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
איין ריינער מאן נעהמע איזאָפּען , טונקע איהן אין דיזעס וואסער , אונד בעשפרענגע דאמיט דאז געצעלט , אונד אללעס געראֵהטע אונד אללע פערסאנען , דיא דארין געוועזען , אדער דעניעניגען , דער איינעס טאדטען קנאכען , איינען ערשלאגנען , איינען פֿערשטארבנען אדער איין גראַב בעריהרט האט ·
Onkelos
וְיִסַב אֵזוֹבָא וְיִטְבּוֹל בְּמַיָא גְבַר דְכֵי וְיַדֵי עַל מַשְׁכְּנָא וְעַל כָּל מָנַיָא וְעַל נַפְשָׁתָא דִי הֲווֹ תַמָן וְעַל דְיִקְרַב בְּגַרְמָא אוֹ בְקָטִילָא אוֹ בְמִיתָא אוֹ בְקִבְרָא
Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch
Biur von Moses Mendelssohn
ולקח אזוב וגו' , כשיבואו שני פעלים זא"ז על פעול אחד אז יבוא הפועל באחרונה , ושיעור הכתוב שאיש טהור יקח את האזוב ויטבול אותו במים : והזה על האהל וגו' , אם היתה הטומאה ע"י דבר המאהיל : ועל הנגע , או על הנוגע אם הטומאה ע"פ השדה :
Text herunterladen
V. 18. ולקחו וגו׳ איש טהור וגו׳. Zum Akt der הזיה ist jeder vollsinnige Männliche, selbst Minderjährige, fähig, während zum קידוש (V. 17) nur Volljährige, aber auch Frauen befähigt sind (Joma 43a).
כל אזוב שיש לו שם לווי פסול אזוב זה כשר :אזוב, es ist nur der gemeine Ysop, den man schlechtweg "אזוב זה, das ist Isop" ohne Beinamen bezeichnet, dazu tauglich (Para 11, 7). Mizwa ist es, drei einzelne Ysopstengel zu nehmen und sie zusammen zu verbinden, wie beim פסם מצרים (Schmot 12, 22). Es genügen jedoch zwei, und wenn infolge des Gebrauchs auch nur einer übrig geblieben, so kann auch damit noch ferner die הזיה vorgenommen werden (Sucka 13a), מצות אזוב שלשה קלחים ובהן שלשה גבעולין תהלתו שנים ושיריו אחד כשר, und hinsichtlich der Größe des Stengels, die von vornherein mindestens 1 טפח sein soll (siehe Tossfot Jom Tow zu Para 9, 11 ), ist er nach Abnützung bis zum Minimum tauglich גרדומיו כל שהוא (Sucka 13a). – והזה: Das Sprengen muss mit כונה, Absicht, geschehen, nach רמב׳׳ם mit der Absicht der טהרה, worauf das והזה הטהור על הטמא des folgenden Verses hinweise (Para 12, 3), nach (8, 10 הלי פרה) ראב׳׳ד פרה nur in der Absicht des Besprengens, ohne Absicht der טהרה-Wirkung. Darin unterscheidet sich הזיה von טבילה ,טבילה wirkt auch ganz absichtslos, גל שנתלש ובו מ׳ סאה ונפל על האדם ועל הכלים טהורין (Chulin 31a). Die הזאת מי חטאת bedarf nicht wie die הזיות דם. (Wajikra 4, 6) על כל הזיה טבילה, sondern so lange Wasser am Ysop ist, kann damit wiederholt gesprengt werden. Und der zu Besprengende braucht nur ein Minimum von Wasser an irgend einen äußeren Teil des Körpers zu erhalten, um טהור zu werden, אגבא דגברא אין צריכה שיעור (Joma 14a und Kiduschin 25a).
Das Bewusstsein des zu Besprengenden ist jedoch im Momente des Aktes nicht erforderlich, מזין על האדם מדעתו ושלא מדעתו (Para 12a).
על האהל, das אהל selbst wird טמא, selbst wenn es מחובר und als solches sonst nicht מקבל טומאה ist. In dieser Beziehung haben jedoch nur solche Stoffe den אהלCharakter, die auch bei der Überdachung des משכן vorkommen, es sind dies Wolle, Felle, Ziegenhaare und aus dem Pflanzenreiche Flachs. Daher der Satz: כל היוצא מן העץ אינו מטמא טומאת אהלים אלא פשתן Schabbat 27b). Alle anderen Stoffe sind nur מקבל טומאה wenn sie nicht מחובר sind. Diese Unterscheidung hat jedoch nur Folge in Beziehung auf die טומאה der Überdachung selbst. Hinsichtlich der הבאת הטומאה der Übertragung der טומאה auf alles unter einer Überdachung mit dem מת sich Befindende sind alle Stoffe und מחובר und תלוש gleich (תוספו׳ daselbst und רמב׳׳ם, ראב׳׳ד und 12, 5 ה׳ טומאת מת ,מל׳׳מ).