Hebräischer Text (nach der Masorah)
וְלֹֽא־תִשְׂא֤וּ עָלָיו֙ חֵ֔טְא בַּהֲרִֽימְכֶ֥ם אֶת־חֶלְבּ֖וֹ מִמֶּ֑נּוּ וְאֶת־קׇדְשֵׁ֧י בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל לֹ֥א תְחַלְּל֖וּ וְלֹ֥א תָמֽוּתוּ׃ {פ}
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Beladet euch darob nicht mit Vergehen, indem ihr sein Mark von ihm aushebet, und entweihet die Heiligtümer der Söhne Jisraels nicht, damit ihr nicht sterbet.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Wenn ihr das Beste davon abgesondert habt, so ladet ihr keine Sünde auf euch, entweiht auch nicht die Heiligthümer der Kinder Jisraels, als wodurch ihr euch den Tod zuziehen könntet.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Ihr sollt seinethalben keine Sünde auf euch laden, wenn ihr davon das Beste abhebet, und der Kinder Jißrael heilige Gaben sollt ihr nicht entweihen, daß ihr nicht sterbet.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
ווען איהר דאז בעסטע דאפֿאן אבגעזאנדערט האבט , זא לאדעט איהר קיינע זינדע אויף אייך , ענטווייהט אויך ניכט דיא היילינגטימער דער קינדער ישראלס , אלס וואדורך איהר אייך דען טאט צוציהען קענטעט ·
Onkelos
וְלָא תְקַבְּלוּן עֲלוֹהִי חוֹבָא בְּאַפְרָשׁוּתְכוֹן יָת שׁוּפְרֵיהּ מִנֵיהּ וְיָת קוּדְשַׁיָא דִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לָא תְחַלְלוּן וְלָא תְמוּתוּן
Raschi
ולא תשאו עליו חטא וגו'. הָא אִם לֹא תָרִימוּ תִּשְׂאוּ חֵטְא:
ולא תמותו. הָא אִם תְּחַלְּלוּ תָּמוּתוּ:
Raschi (Deutsche Übersetzung)
Und ladet seinetwegen keine Schuld auf euch; wenn ihr ihn aber nicht absondert, ladet ihr Schuld auf euch (Jeb. 89b). Daß ihr nicht sterbet, wenn ihr sie aber entweihet, sterbet ihr (Bech. 26b).
Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch
Kommentar von Rabbiner Dr. Joseph Herman Hertz
Biur von Moses Mendelssohn
ולא תשאו עליו חטא , כאשר תרימו חלבו לא תשאו חטא , ובתתכם את מקדשו ממנו יהיו קדשי בני ישראל שמורים ואם לא תעשו כן תשאו חטא שעברתם על המצוה וחללתם קדשי בני ישראל בעבור שאכלתם את מקדשו · (הרא"ש"ע) : יט
V. 32. ולא תשאו וגו׳ בהרימכם את חלבו ממנה. Wiederholt ist bereits in Vers 24 und 30 angedeutet, daß es Pflicht sei, לתרום מן היפה, dies ist ja חלבו. Hier wird nun das Entgegenhandeln, das תורם מן הרעה על היפה als נשיאת עון, als Belastung mit Sünde bezeichnet. Daraus wird aber Temura 5a gefolgert, daß, wenn der Pflicht entgegen תרם מן הרעה על היפה, das Geschehene Gültigkeit habe und תרומתו תרומה, denn אם אין קדש נשיאת חטא למה, denn, wenn das gehobene Schlechte תרומה geworden und alles wie zuvor טבל geblieben, so wäre ja das Vergehen sofort durch תרומה מן היפה wieder gut zu machen, ja müsste wieder gut gemacht werden, weil ja sonst die Frucht als טבל verboten bliebe.
ואת קדשי בני ישראל לא תחללו וגו׳. Da die Zuteilung der תרומות und מעשרות völlig von dem Wohlwollen der Verpflichteten abhängt, da kein כהן und kein לוי einen direkten Anspruch geltend machen kann, die Verpflichteten vielmehr ihre Spenden jedem כהן und לוי ihrer Wahl zu geben befugt sind: so liegt für die כהנים und לויים die Versuchung nahe, sich durch allerlei Gefälligkeiten und Dienstleistungen die Gewogenheit der Spendeninhaber zu erwerben und damit ihr Amt und die Heiligtümer herabzuwürdigen. Davor wird hier nach Bechorot 26b gewarnt: ת׳׳ר הכהנים והלוים והעניים המסייעים בבית הרועים ובבית הגרנות ובבית המטבחיים אין נותנין להם תרומה ומעשר בשכרן אם עושין כן חיללו ועליהן הכתוב אומר (מלאכי ב׳) שחתם ברית הלוי ואומר ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו
Über die תרומות ומעשרות-Institution siehe Wajikra Kap. 22 zu V. 9 und zusammenfassend zu Dewarim Kap. 14, 22 ff.