Die Torah - Die fünf Bücher Mose
מכל מתנתיכם תרימו את כל תרומת ה'. בִּתְרוּמָה גְדוֹלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁאִם הִקְדִּים לֵוִי אֶת הַכֹּהֵן בַּכְּרִי וְקִבֵּל מַעְשְׂרוֹתָיו קֹדֶם שֶׁיִּטֹּל כֹּהֵן תְּרוּמָה גְדוֹלָה מִן הַכְּרִי, צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ הַלֵּוִי מִן הַמַּעֲשֵׂר תְּחִלָּה אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים לִתְרוּמָה גְדוֹלָה, וְיַחֲזֹר וְיַפְרִישׁ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר (ספרי):
Von allen euren Abgaben sollt ihr die ganze Hebe des Ewigen absondern; der Vers spricht von der großen Hebe; wenn der Levi dem Kohen zuvorgekommen, nachdem das Getreide bereits gewindschaufelt war, und seine Zehnten empfangen hat, bevor der Kohen die große Hebe vom Getreidehaufen erhalten hat, muß der Levi zuerst ein Fünfzigstel vom Zehnten als große Hebe absondern, und dann sondert er die Hebe des Zehnten ab (Sifre).
das Geheiligte davon. So genannt nach der Beschreibung in v. 24 als den Leviten gegebene Hebe.
מכל מתנתיכם וגו' מכל חלבו , את הטוב והנכבד שבמעשר אשר תקחו מישראל תתנו את תרומת ה' לאהרן הכהן , ואמר חלבו בכנוי היחיד ולא אמר חלביהן כאשר אמר מכל מתנותיכם ל"ר , כי הכנוי שב על פרטי המינים על הדגן או תירוש ויצהר , וכן אמר את מקדשו , ודעת המתרגם שהכנוי שב על תיבת כל שהוא יחיד :
V. 29. מכל מתנותיכם וגו׳ (siehe zu V. 25) מכל חלבו: es ist Pflicht, die תרומה von dem Guten und nicht von dem Schlechten zu geben, אין תורמין מן הרעה על היפה (Temura 5a).
את מקדשו ממנו an diesem Ausdruck wird die דרבנן-Bestimmung festgehalten, daß תרומה עולה באחד ומאה, daß eine Mischung von תרומה in gleichartige מין במינו ,חולין eins in hundert בטל wird. תרומת מעשר ist nämlich aus hundert eins, und dieses eine aus hundert wird hier מקדשו, dasjenige genannt, durch welches die übrigen neunundneunzig, wenn mit ihm gemischt, den קדש-Charakter hätten und אסורים לזרים wären. In hundert חולין ginge aber ein תרומה auf. Eine nicht aufgehende תרומה-Mischung in חולין heißt דמוע (siehe Wajikra 7, 19) und die Wirkung מְדַמֵעַ (Orla 2, 1).