Die Torah - Die fünf Bücher Mose
בקדש הקדשים תאכלנו וגו'. לִמֵּד עַל קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים שֶׁאֵין נֶאֱכָלִין אֶלָּא בָּעֲזָרָה לְזִכְרֵי כְהֻנָּה:
Als Allerheiligstes sollst du es essen, 10 das lehrt, daß allerheiligste Opfer nur im Vorhof und nur von den Männlichen der Priesterschaft gegessen werden dürfen (Sifre).
An hochheiliger Stelle. Um es an heiliger Stelle zu essen, d. h. im »Hofe des Stiftszelts«, der in Lev. VI, 19 als »heiliger Ort« bezeichnet wird.
בקדש הקדשים תאכלנו, למד על קדשי הקדשי' שאינן נאכלין אלא בעזרה ולזכרי כהונה · (רש"י), ואין כונתו שתאכל בקדש הקדשים שהוא לפנים מן הפרכת כמו שהבין הרמב"ן ותפש עליו וז"ל, ולא הבינותי זה כי בקדש הקדשים אין שום אכילה ושתי' שאין נכנס שם אלא כה"ג ביום הכפורי', אבל כונת רש"י לתקן הקושיא הזאת ואמר שאינן נאכלין אלא בעזרה שהו' בחצר אהל מועד, וכדברי ת"ק דר"י ב"ג כדתני' בספרי בקדש הקדשי' תאכלם כרת הכתו' ברית עם אהרן על קדש הקדשים שלא יהיו נאכלין אלא במקום קדוש ומקום קדוש הוא העזרה כדכתיב במקום קדוש תאכל ופירש אחריו בחצר אהל מועד, ויהי' לפ"ז פי' בקדש הקדשים כדרך אכילת קה"ק שהוא העזרה, ור"י ב"ג אמר שהבי"ת בקדש הקדשים תורה כמשמעה במקום קה"ק דהיינו בהיכל שהוא לפנים מן העזרה ונקרא קה"ק בערך אל העזרה ואימתי בזמן שהקיפו הכותים את העזרה, אבל בשאר זמנים אינן נאכלין אלא בעזרה, וכבר התעורר הרא"ם בזה עי"ש · והראב"ע פי' בקדש הקדשים תאכלנה אפי' בקדש הקדשים שהוא אהל מועד, ונקרא קדש הקדשים כנגד חצר המשכן, והנה דעתו כדברי ר"י ב"ג אלא שהוא לא חלק בין בזמן שהקיפו וגו' או בשאר זמנים:
V. 10. בקדש הקדשים וגו׳. Nicht im Allerheiligsten, sondern in dem für קדשי הקדשים bestimmten Genusraum, der עזרה, wie dies für מנחה und חטאת und אשם bereits Wajikra 6, 9 u. 19 sowie 7, 6 ausgesprochen. Es dürfte hier das קדש, wie in שבת קדש, אדמת קדש nicht Heiligtum, sondern Heiligkeit bedeuten, also in heiligster Weise der Heiligtümer, dazu gehört auch, wie an den angeführten Stellen ausgesprochen, daß sie nur in der עזרה gegessen werden dürfen. Es ist bei ihnen der Opfergenuss selbst Fortsetzung und Abschluss der durch die עבודות an und auf dem Altar begonnenen כפרה (siehe zu Schmot 29, 33). Daher hat dieser Genuss nur durch זכרי כהונה zu geschehen. Sebachim 97b wird hieraus noch gelehrt, daß auch זבחי שלמי צבור.(Wajikra 23, 19) als zu קדש הקדשים gehörig nur von זכרי כהונה genossen worden.