Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:

Hebräischer Text (nach der Masorah)

וְאָמְר֗וּ אֶל־יוֹשֵׁב֮ הָאָ֣רֶץ הַזֹּאת֒ שָֽׁמְעוּ֙ כִּֽי־אַתָּ֣ה יְהֹוָ֔ה בְּקֶ֖רֶב הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה אֲשֶׁר־עַ֨יִן בְּעַ֜יִן נִרְאָ֣ה ׀ אַתָּ֣ה יְהֹוָ֗ה וַעֲנָֽנְךָ֙ עֹמֵ֣ד עֲלֵהֶ֔ם וּבְעַמֻּ֣ד עָנָ֗ן אַתָּ֨ה הֹלֵ֤ךְ לִפְנֵיהֶם֙ יוֹמָ֔ם וּבְעַמּ֥וּד אֵ֖שׁ לָֽיְלָה׃

Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)

und werden zu dem Bewohner dieses Landes sprechen, — sie haben auch bereits gehört, daß Du, Gott, in Mitte dieses Volkes weilest, daß Aug in Aug Du, Gott, sichtbar bist, deine Wolke über ihnen ruht, und in Wolkensäule Du vor ihnen wandelst am Tage und in einer Wolkensäule nachts, —

Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)

Was werden sie zu den Einwohnern dieses Landes sagen? Sie hören, daß du, Ewiger! unter diesem Volke bist, daß du den Augen sichtbar erscheinst, o Ewiger! daß deine Wolke über ihnen steht, und daß du in einer Wolkensäule des Tags, und in einer Feuersäule des Nachts vor ihnen hergehst.

Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)

so sagen sie es dem Bewohner dieses Landes. Sie hörten, daß du, HaSchem, in dieses Volkes Mitte seiest, daß du, HaSchem, [ihnen] Auge an Auge sichtbar warest, deine Wolke über ihnen weilet und du mit einer Wolkensäule vor ihnen ziehest des Tages und nachts mit einer Feuersäule;

Mendelssohn-Übersetzung im Original

וואס ווערדען זיא צו דעם איינוואהנער דיזעס לאנדעס זאגען ? זיא הערן , דאס דוא , עוויגער ! אונטער דיזעם פֿאלקע בים , דאס דוא דען אויגען זיכטבאר ערשיינסט , א עוויגער ! דאס דיינע וואלקע איבר איהנען שטעהט , אונד דאס דוא אין איינער וואלקענזוילע דעס טאגס , אונד אין איינער פֿייערזוילע דעס נאכטס פֿאר איהנען הערגעהסט ;

Onkelos

וְיֵימְרוּן לְיָתֵב אַרְעָא הָדָא דִשְׁמָעוּ אֲרֵי אַתְּ יְיָ דִשְׁכִנְתָּךְ שַׁרְיַת בְּגוֹ עַמָא הָדֵין דִי בְעֵינֵיהוֹן חָזַן שְׁכִינַת יְקָרָא דַיְיָ וַעֲנָנָךְ מַטֵל עִלַוֵהוֹן וּבְעַמוּדָא דַעֲנָנָא אַתְּ מְדַבַּר קֳדָמֵיהוֹן בִּימָמָא וּבְעַמוּדָא דְאֵשָׁתָא בְּלֵילְיָא

Raschi

ואמרו אל יושב הארץ הזאת. כְּמוֹ עַל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַזֹּאת — וּמַה יֹּאמְרוּ עֲלֵיהֶם? מַה שֶּׁאָמוּר בְּסוֹף הָעִנְיָן:

מבלתי יכלת ה'. בִּשְׁבִיל שֶׁשָּׁמְעוּ כִּי אַתָּה ה' שׁוֹכֵן בְּקִרְבָּם וְעַיִן בְּעַיִן אַתָּה נִרְאֶה לָהֶם, וְהַכֹּל בְּדֶרֶךְ חִבָּה וְלֹא הִכִּירוּ בְךָ שֶׁנִּתְּקָה אַהֲבָתְךָ מֵהֶם עַד הֵנָּה:

Raschi (Deutsche Übersetzung)

Und sie 14 werden von den Bewohnern dieses Landes sprechen, אל = על; und was werden sie von ihnen sagen? Was am Ende dieser Sache steht: weil der Ewige nicht die Macht hat; da sie gehört haben, daß du, o Ewiger, in ihrer Mitte wohnst und Auge in Auge ihnen erschienen bist, und alles in liebevoller Weise; sie haben aber nicht an dir bemerkt, daß sich deine Liebe bis hierher von ihnen abgewandt hätte.

Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch

V. 14. ואמרו וגו׳ (siehe V. 13). – עין בעין: das Menschenauge sieht dein Auge, die Menschen sehen, daß du siehst, gewahren deine schauende Gegenwart auf Erden. – ובעמד ענן אתה הלך לפניהם du gehst vor ihnen her und führst sie den Weg zu dem von dir verheißenen Lande.

Biur von Moses Mendelssohn

ואמרו אל יושב הארץ , האמור בסוף הענין מבלתי יכלת ה' וישחטם במדבר , והמאמרים שביניהם הן הקדמות נוספות על אהבת ה' לישראל אהבה בלתי סרה , ועכ"ז אמר להשמידם ועי"ז יחזקו טעותם להתלות המיתה בחסרון יכלת ה' : אל יושב הארץ . רש"י ורשב"ם פי' מלת אל , כמו על יושב הארץ שהם שלשים ואחד מלכים וכנגדם אין יכלת ה' להלחם , והמה"א תרגם מלת אל כפשוטו כמו שתרגם אנקלוס : שמעו , הפסיק באמצע המאמר לפרש ולבאר סבת טעותם , וכאלו יאמר למה יאמרו זאת , מפני ששמעו המצרים כי אתה ה' בקרב העם הזה : אשר עין בעין וגו' , ר"ל שלא סרה עדין השגחתך מהם מרוב אהבתם : אשר עין בעין , על מראה כבוד לעיני בני ישראל : נראה אתה ה' , מלת נראה הוא עבר ליחיד נסתר או בינוני לנקבה , וכאן הוא נגבר ולא בינוני , אף שמלות הגופים כמו אני , אתה לא יתפרדו מתיבת הפעל בעבר ובעתיד רק בבינוני והוה ראוי נראית , אבל מצאנו ונשאר אני ( יחזקאל ט' ח' ) , במקום ונשארתי כי הוא עבר · כן דעת הראב"ע , ולדעת הרד"ק היא עבר נסתר והוא הכבוד שלא הזכירו הכתוב , ועניינו נראה כבודך אתה ה' , וכן ת"א שכינת יקרא דה' , והמה"א תרגמו בלשון בינוני , לפי ענין כל המאמר הזה שאמר וענגך עומד , אתה הולך , ודרך הכתוב על הרוב לדבר על עבר או עתיד בלשון הוה : ( טו ) והמתה , ובאשר תמיתם כאיש אחד , ר"ל פתאום · והמתה · הה"א שבסוף נוספת בלא ענין , ודגש התי"ו מורה על חסרון תי"ו השרש , כי היה ראוי , המתת , או המיתות , כדרך בעלי נע"ו בבנין הפעיל : ואמרו הגוים , הן מצריים האמורים למעלה · והראב"ע פי' מצרי' גם כנענים גם אחרי' : אשר שמעו , שהמתה אותם : ( טז ) מבלתי יכלת , לפי שיושבי הארץ חזקים וגבורים ואינו דומה פרעה לשלשים ואחד מלכים , זאת יאמרו על יושב הארץ הזאת מבלתי יכלת מתוך שלא היה יכלת בידו להביאם שחטם ע"כ לשון רש"י , וכתב עליו הרמב"ן וז"ל , אם כן יהיה אל יושב כמו על יושב וכן רבים , ולפי דעתי אין כוונת מרע"ה בטענה הזאת מפני שהכנענים חזקים וגבורים במלחמה , כי השם הכה את מצרים בדבר והמית בכוריהם ברגע והביא עליהם מכות גדולות מן השמים ונקל זאת בעיני ה' להכות בדבר הגבורים והחזקים כדלים וכחלשים , אבל כונתו בתפלה זאת לאמר יחשבו מצרים ויאמרו כי יש בא באלהי כנען להציל מידך , כי עשית במצרים ובאלהיהם שפטים עד שהוצאת את העם הזה מקרבו ולא יכלת לעשות בכנען ובאלהיהם , והנה יהיה בזה חלול השם ויחזקו ידי עובדי ע"ז , וא"כ יתכן שוהי' אל יושב הארץ כפשוטו שיאמרו המצרים ליושבי ארץ כנען מבלתי יכלת וגו' כי בכם אל ואפס אלהים עכ"ל : יכלת , מקור בתוספת תי"ו שלא כדרך חבריו , כי מדרכי המקור מנחי פ"י עם תוספת ת' שתחסר היו"ד והנקוד ע"מ פֶּעַל , כמו שֶׁבֶת רֶדֶת , וזה בא שלם עם תי"ו נוספת ונקודו ע"מ פֹּעַל . לכן הנכון שהיא שם המקרה ע"מ קְטֹרֶת , נְחֹשֶׁת , וכן יַבֶּשֶׁת הַמַּיִם ( בראשית ח' ז' ) ויהיה אף שיהיה היא סמוכה אל השם , מבלתי יכלת של השם : וישחטם , עניינו ויהרגם , ואמר וישחטם כי המשילם לצאן דרך המליצה כמ"ש למטה ובניכם יהיו רועים במדבר , וז"ל הראב"ע , ואמר וישחטם בעבור כי שם ירעו הצאן עכ"ל , וטעות אירע בדפוס כי צ"ל בעבור המדבר כי שם ירעו הצאן :

Text herunterladen