Die Torah - Die fünf Bücher Mose
כל העדה. סַנְהֶדְרָאוֹת (תנחומא יב):
Die ganze Gemeinde, die Häupter der Sanhedrin (Tanch.).
KAPITEL XIV, 1—10.
PANIK, KLAGE UND AUFRUHR
weinte in derselben Nacht. »Als die Stimme ihres Weinens im Himmel gehört wurde, sagte Gott: ,Ihr weint nicht ohne Grund: die Zeit wird kommen, wo ihr mit gutem Grund an diesem Tag weinen werdet.‘ Damals wurde beschlossen, daß der Tempel an diesem selben neunten Ab zerstört werden sollte, »so daß dieser für allezeit ein Tag der Tränen sein würde« (Talmud).
את קולם , פעול למלת ותשא ולמלת ויתנו , כ"כ הרב"ע , והוא דחוק שאיך יתכן לומר ותשא כל העדה את קולם , ויבא כנוי הרבים על פעל יחידה , ודעת המתרגם האשכנזי שאינו שב כי אם על פעל ויתנו , ושעור הכתוב כך הוא , ותשא כל העדה את עצמה ( כמו ויקח קרח ע"ש ) , ויתנו הנותנים את קולם :
Kap. 14. V. 1. ותשא וגו׳, d. h. ותשא כל העדה את קולם ויתנו את קולם sie brachen zuerst in ein großes Geschrei aus und ließen dann ihrer jammernden Stimme freien Lauf. – בלילה ההוא, nach Taanit 29a war dies die Nacht des neunten Ab, jenes Tages, an welchem sich auch in der Folgezeit die trübsten Katastrophen des nationalen Untergangs vollzogen. Es dürfte dies das ההוא erklären, womit die Nacht dem Merken für die Zukunft empfohlen sein kann.