Die Torah - Die fünf Bücher Mose
ויהס כלב. הִשְׁתִּיק אֶת כֻּלָּם:
אל משה. לִשְׁמֹעַ מַה שֶּׁיְּדַבֵּר בְּמֹשֶׁה, צָוַח וְאָמַר "וְכִי זוֹ בִּלְבַד עָשָׂה לָנוּ בֶן עַמְרָם?" הַשּׁוֹמֵעַ הָיָה סָבוּר שֶׁבָּא לְסַפֵּר בִּגְנוּתוֹ, וּמִתּוֹךְ שֶׁהָיָה בְלִבָּם עַל מֹשֶׁה בִּשְׁבִיל דִּבְרֵי הַמְרַגְּלִים, שָׁתְקוּ כֻלָּם לִשְׁמֹעַ גְּנוּתוֹ, אָמַר "וַהֲלֹא קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם וְהוֹרִיד לָנוּ אֶת הַמָּן וְהֵגִיז לָנוּ אֶת הַשְּׂלָו":
עלה נעלה. אֲפִלּוּ בַּשָּׁמַיִם, וְהוּא אוֹמֵר עֲשׂוּ סֻלָּמוֹת וַעֲלוּ שָׁם, נַצְלִיחַ בְּכָל דְּבָרָיו (סוטה ל"ה):
ויהס. לְשׁוֹן שְׁתִיקָה, וְכֵן "הַס כָּל בָּשָׂר" (זכריה ב'), "הַס כִּי לֹא לְהַזְכִּיר" (עמוס ו'), כֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם, הָרוֹצֶה לְשַׁתֵּק אֲגֻדַּת אֲנָשִׁים אוֹמֵר "שי"ט":
Und Kaleb machte schweigen, machte alle schweigen. Um Mosche, um zu hören, was er gegen Mosche sagen würde; er rief und sagte, hat uns das allein der Sohn von Amram getan? Wer es hörte, dachte, er wolle Schlechtes über ihn erzählen, und da sie durch die Worte der Kundschafter in ihrem Herzen gegen Mosche aufgebracht waren, schwiegen sie alle, um das Schlechte über ihn zu hören; da sprach er, hat er uns nicht das Meer gespalten, uns das Man herabfallen lassen und für uns die Wachteln abgeschnitten (Sota 35a). Wir wollen hinaufziehen, selbst in den Himmel; wenn er sagt, macht Leitern und steigt zu ihm hinauf, so werden wir in allen seinen Worten Gelingen haben (Sota 35a). Machte schweigen; ebenso (Sech. 2, 17), es schweige alles Fleisch; (Amos 6, 10) schweige, um nicht zu erwähnen; so ist die Art der Menschen, wenn einer eine Versammlung von Männern schweigen machen will, sagt er: scht!
Kaleb beschwichtigte das Volk. Im nächsten Kapitel (XIV, 6, 30) unterstützt Josua Kaleb in seiner Opposition gegenüber den zehn treulosen Männern. Als Begleiter Mosis wird er Kaleb den Vorrang eingeräumt haben, da man ihm wahrscheinlich eher Gehör schenken würde, wenn er das Volk beruhigen wollte.
gegen Moscheh. Er stellte die Ruhe wieder her, so daß Moses angehört werden konnte.
Wohl werden wir. Wörtl.: »wir werden gewißlich«.
ויהס , שרשה הסה , ויען שבכל העתידים מגזרת נל"ה תחסר לפעמים ה"א למ"ד הפעל , כמו מן שרש רבה נאמר בבנין הקל ירבה , ובחסרון הה"א ירב בארץ , ובעתיד מבנין הפעיל נאמר ירבה , ובחסרון הה"א וירב בבת יהודה , אבל אם פ"א הפעל מאותיות הגרון אזי בין עם הה"א ובין אם תחסר הה"א אין הבדל בתמונה בין בנין הקל לבנין הפעיל כי בשניהם כלו פת"ח , כמו יַעֲשֶׂה , יַעֲנֶה , יַעֲלֶה , ובחסרון וַיַּעַשׂ , וַיַּעַן , אבל לפעמים ההבדל ניכר כי ויעל משה אל ההר הוא מבנין הקל לפי שהוא עומד , אבל ויעל פר ואיל במזבח הוא מבנין הפעיל לפי שהוא יוצא , וכן במלת ויהס הדעת נוטה שהיא מהפעיל לפי שהוא יוצא , והוראתה שהשתיק את העם שישמעו אל משה , וכן מתורגם בל"א : עלה נעלה , נוכל לעלות אף שהם חזקים ועריהם בצרות : כי יכול נוכל לה , יהיה לנו כח ויכולת לעמוד לנגדה , ומלת לה שבה על הארץ או על המלחמה :
V. 30. ויהם, Hifil von הסה, lautverwandt mit חשה schweigen. הסה bezeichnet immer ein unterdrücktes Lautwerden. So Habakuk 2, 20; Secharja 2, 17 und sonst. Kaleb versuchte das Volk zum Schweigen gegen Mosche zu bringen. Sofort nach dem Bericht der Botschafter war der Unwille des Volkes gegen Mosche ausgebrochen. Wir begreifen, daß, da es sich hier gleichzeitig um eine Verteidigung Mosche handelte, nicht Josua, sondern Kaleb hervortrat. Bei der engen Beziehung Josuas zu Mosche wären dessen Versicherungen von wenigem Gewichte bei dem Volke gewesen.