Die Torah - Die fünf Bücher Mose
וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום. וַהֲלֹא אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה עַל אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה הִיא, וּמַהֲלַךְ אָדָם בֵּינוֹנִי עֶשֶׂר פַּרְסָאוֹת לַיּוֹם, הֲרֵי מַהֲלַךְ אַרְבָּעִים יוֹם מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב — וְהֵם הָלְכוּ אָרְכָּהּ וְרָחְבָּהּ? אֶלָּא שֶׁגָּלוּי לִפְנֵי הַקָּבָּ"ה שֶׁיִּגְזֹר עֲלֵיהֶם יוֹם לַשָּׁנָה, קִצֵּר לִפְנֵיהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ (שם):
Sie kehrten von der Auskundschaftung des 25 Landes am Ende von 40 Tagen zurück, betrug denn das Land nicht 400 Parsa auf 400 Parsa; und der Weg eines mittelmäßigen Menschen ist 10 Parsa am Tag, also war ein Weg von 40 Tagen nur von Osten bis Westen; und sie gingen die Länge und die Breite? Nur, es war offenkundig vor dem Heiligen, gelobt sei Er, daß Er über sie verhängen werde (14, 34), für jeden Tag ein Jahr; darum verkürzte Er vor ihnen den Weg (Tanch.).
מקץ ארבעים יום , בתחלת היום האחרון של ארבעים יום , כמו מקץ שבע שנים תעשה שמטה , שפירושו בתחלת השנה השביעית , אף כאן ביום הארבעים עצמו , לפי דעת חז"ל שבאו ביום ט' באב :
25—33. DER BERICHT DER KUNDSCHAFTER