Die Torah - Die fünf Bücher Mose
שמעו נא דברי. אֵין נָא אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה (שם):
אם יהיה נביאכם. אִם יִהְיוּ לָכֶם נְבִיאִים:
ה' במראה אליו אתודע. שְׁכִינַת שְׁמִי אֵין נִגְלֵית עָלָיו בְּאַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה אֶלָּא בַּחֲלוֹם וְחִזָּיוֹן:
Höret doch meine Worte, נא bedeutet eine Bitte. Wenn ein Prophet unter euch sein wird, wenn ihr Propheten haben werdet. Ich, der Ewige, in einer Erscheinung offenbare ich mich ihm, die Gegenwart meines Namens offenbart sich ihm nicht in unverhülltem Schauen, sondern im Traum und in einer Vision (Sifre).
Wenn eure Weissagung der Ewige ist. Besser: »Wenn da unter euch ein Prophet des Ewigen ist«. Dies ist die dem hebr. Sprachgebrauch angepaßte Form; diesem hebr. Sprachgebrauch begegnen wir auch in Lev. XXVI, 42 und im Hohenlied I, 15.
im Traume. »Durch einige der großen Propheten, wie Jeremia, sind Träume als Offenbarungsquelle durchaus in Verruf gekommen« (Gray).
ויאמר שמעו נא, ת"א שמעו כען, וכן לשון הראב"ע כמו עתה : אם יהיה נביאכם ה' לפי הנחת הטעם במלות האלה שמלת נביאכם בז"ק המפסיק יותר מן הרביע שבמלת ה' נראה כפי' ת"א שאמר אם יהון לכון נביאין, אנא ה' בחזוין אנא מתגלי להון, וכן דעת רש"י, אבל להראב"ע שפי' שחסר הנסמך ופירושו נביאכם נביא ה', היה ראוי להיות מפסיק יותר במלת ה' ממלת נביאכם, ורשב"ם פי' נביאכם נבואתכם, כוונתו שהוא שם המקרה, והשעור אם יהיה אדם בעל נבואה כמו נבואתכם, (°א"ה, ופירושו מסכים יותר עם הכנוי במלת נביאכם, ועם כוונת השם יתעלה להוכיחם על מה שאמרו הרק אך במשה דבר ה', הלא גם בנו דבר ה', יאמר אליהם אין נבואתכם דומה לנבואת משה, כי אם יהיה אדם בעל נבואה כמו נבואתכם, אני ה' במראה וגו', לא כן עבדי משה וגו', וכן מתורגם בל"א°) : במראה אליו אתודע, במראות הלילה, כמ"ש בסמוך בחלום אדבר בו שהוא בביטול הרגשת החושים :
V. 6. אם יהיה נביאכם: wäre er, Mosche, euer Prophet, d. h. der Prophet, wie ihr ihn eben euch dachtet. Oder: wäre er ein Prophet euresgleichen, gehörte er als Prophet zu euch. – בַמַרְאָה, unterschieden von מראה (V. 8) מראה ist das direkt, unvermittelt Gesehene, עץ נחמד למראה. (Bereschit 2, 9). שה יפת מראה Bereschit 12, 11 u. f.). מראָה ist das im Reflex, im Wiederschein Gesehene, daher der Spiegel (Schmot 38, 8). In zweifacher Beziehung ist dessen Prophetie nicht unmittelbar, sondern vermittelt: objektiv und subjektiv. Objektiv: das Göttliche, das ihm kund wird, erblickt er nicht direkt, sondern reflektiert, wie im Spiegel. Er hat auf den sich ihm Kundgebenden aus einer Erscheinung zu schließen, in welcher er sich ihm offenbart. Subjektiv: nicht in dem gewöhnlichen wachen Zustand, in welchem seine wahrnehmenden Sinne unter der Herrschaft seiner bewussten Aktion stehen, sondern בחלום אדבר בו, ein Zustand traumartiger Aktivität ist es, in welchem er fähig wird, das an ihn gerichtete Gotteswort zu vernehmen, um es sich nachher wach reflektierend zu vergegenwärtigen. Das Göttliche lässt sich in Vermittlung zu ihm hinab und hebt ihn aus seinem gewöhnlichen Zustand hinaus, wann Sein Wort an ihn gelangen soll. Beides Gründe, weshalb sein sonstiges Leben das sittlich-sinnlich normale bleiben kann und keiner Beschränkung bedarf.