Die Torah - Die fünf Bücher Mose
Buch:
Kapitel:
Vers:
Hebräischer Text (nach der Masorah)
הַבָּשָׂ֗ר עוֹדֶ֙נּוּ֙ בֵּ֣ין שִׁנֵּיהֶ֔ם טֶ֖רֶם יִכָּרֵ֑ת וְאַ֤ף יְהֹוָה֙ חָרָ֣ה בָעָ֔ם וַיַּ֤ךְ יְהֹוָה֙ בָּעָ֔ם מַכָּ֖ה רַבָּ֥ה מְאֹֽד׃
Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)
Noch war das Fleisch zwischen ihren Zähnen, bevor es noch verzehrt war, und der Zorn Gottes brach wider das Volk aus, und Gott schlug das Volk mit einer sehr großen Niederlage.
Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)
Das Fleisch war noch zwischen ihren Zähnen, bevor es verzehrt war, brach schon der Zorn des Ewigen über das Volk aus, und der Ewige schlug das Volk mit einer entsetzlichen Plage.
Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)
Noch war das Fleisch zwischen ihren Zähnen, noch nicht zerkaut, und der Zorn HaSchems entbrannte wider das Volk, und er schlug unter dem Volke einen überaus großen Schlag.
Mendelssohn-Übersetzung im Original
דאז פֿלייש וואר נאך צווישן איהרען צעהנען , בעפֿאר עס פֿערצעהרט וואר , בראך שאן דער צארן דעס עוויגן איבר דאז פֿאלק אויס , אונד דער עוויגע שלוג דאז פֿאלק מיט איינער ענטזעצליכן פֿלאגע
Onkelos
בִּשְׂרָא עַד כְּעַן בֵּין שִׁנֵיהוֹן עַד לָא פְסַק וְרָגְזָא דַיְיָ תְּקֵיף בְּעַמָא וּקְטַל יְיָ בְּעַמָא קְטוֹל סַגִי לַחֲדָא
Raschi
טרם יכרת. כְּתַרְגּוּמוֹ "עַד לָא פְסַק"; דָּ"אַ, אֵינוֹ מַסְפִּיק לְפָסְקוֹ בְּשִׁנָּיו עַד שֶׁנִּשְׁמָתוֹ יוֹצְאָה:
Raschi (Deutsche Übersetzung)
Es war noch nicht verzehrt, wie der Targum sagt, es 33 hatte noch nicht aufgehört; andere Erklärung: er hatte noch nicht Zeit, es mit den Zähnen zu kauen, da entfloh schon seine Seele (Sifre).
Kommentar von Rabbiner Dr. Joseph Herman Hertz
Biur von Moses Mendelssohn
טרם יכרת, טרם נפסק מפיהם, והוא טרם שנאכל, ואף ה' חרה בעם, כתב הרמב"ן וז"ל, ועל דרך הפשט כן היה כי ביום ראשון הוכו מכה רבה ומתו העם המתאוים תחלה והם האספסוף אשר בקרבו גם בני ישראל הנזכרים תחלה שאמרו מי יאכילנו בשר ושאר כל העם אשר בכו אחרי כן למשפחותם איש פתח אהלו יאכלו ממנו חדש ימים, ע"כ :
Text herunterladen
gewaltiger Schlag. Ihr leidenschaftliches Gelüste war befriedigt worden, aber die Übersättigung tötete sie; s. Psalm LXXVIII, 26—31; CVI, 13—15.