Die Torah - Die fünf Bücher Mose

Buch: Kapitel: Vers:

Hebräischer Text (nach der Masorah)

וְר֜וּחַ נָסַ֣ע ׀ מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֗ה וַיָּ֣גׇז שַׂלְוִים֮ מִן־הַיָּם֒ וַיִּטֹּ֨שׁ עַל־הַֽמַּחֲנֶ֜ה כְּדֶ֧רֶךְ י֣וֹם כֹּ֗ה וּכְדֶ֤רֶךְ יוֹם֙ כֹּ֔ה סְבִיב֖וֹת הַֽמַּחֲנֶ֑ה וּכְאַמָּתַ֖יִם עַל־פְּנֵ֥י הָאָֽרֶץ׃

Deutsche Übersetzung (Samson Raphael Hirsch)

Ein Wind aber war von Gott ausgegangen und hob Wachteln vom Meere ab und ließ sie auf das Lager nieder, etwa eine Tagereise diesseits und eine Tagereise jenseits rings um das Lager, und ungefähr zwei Ellen hoch über der Erde.

Übersetzung von Moses Mendelssohn (1780 bis 1783)

Ein Wind fuhr aus von dem Ewigen, jagte Wachteln vom Ufer des Meeres, und streute sie um das Lager, eine Tagereise lang, auf jeder Seite, rund um das Lager her, wohl zwei Ellen hoch über der Erde.

Übersetzung von Lazarus Goldschmidt (1921 bis 1925)

Und ein Wind brach von HaSchem hervor und trieb Wachteln herbei vom Meere her, die sich über das Lager verbreiteten, gegen eine Tagereise hie und eine Tagereise da rings um das Lager, an zwei Ellen über der Erde.

Mendelssohn-Übersetzung im Original

איין ווינד פֿוהר אויס פֿאן דעם עוויגן , יאגטע וואכטעלן פֿאם אופֿער דעס מעערעס· אונד שטרייעטע זיא אום דאז לאגער, איינע טאגערייזע לאנג אויף יעדער זייטע , רונדאום דאז לאגער הער־, וואהל צווייא עלען האך איבר דער ערדע ·

Onkelos

וְרוּחָא נְטַל מִן קֳדָם יְיָ וְאַפְרַח שְׂלָיו מִן יַמָא וּרְמָא עַל מַשְׁרִיתָא כְּמַהֲלַךְ יוֹמָא לְכָא וּכְמַהֲלַךְ יוֹמָא לְכָא סְחוֹר סְחוֹר לְמַשְׁרִיתָא וּכְרוּם תַּרְתֵּין אַמִין עַל אַפֵּי אַרְעָא

Raschi

ויגז. וַיַּפְרִיחַ, וְכֵן "כִּי גָז חִישׁ" (תהילים צ'), וְכֵן "נָגוֹזּוּ וְעָבָר" (נחום א'):

ויטש. וַיַּפְשֵׁט, כְּמוֹ "וְהִנֵּה נְטֻשִׁים עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ" (שמואל א ל'), "וּנְטַשְׁתִּיךָ הַמִּדְבָּרָה" (יחזקאל כ"ט):

וכאמתים. פּוֹרְחוֹת בַּגֹּבַהּ, עַד שֶׁהֵן כְּנֶגֶד לִבּוֹ שֶׁל אָדָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא טוֹרֵחַ בַּאֲסִיפָתָן לֹא לְהַגְבִּיהַּ וְלֹא לִשְׁחוֹת (ספרי):

Raschi (Deutsche Übersetzung)

Und schnitt ab, machte auffliegen; ebenso 31 (Ps. 90, 10), denn schnell abgeschnitten; ebenso (Nach. 1, 12), sie sind abgeschnitten und schwinden dahin. Und streute, streute aus; wie (I Sam. 30, 16), und siehe, sie waren über das ganze Land zerstreut; (Jech. 29, 5) ich streue dich in die Wüste. Und ungefähr zwei Ellen, sie flogen in einer Höhe, daß sie sich dem Herzen des Menschen gegenüber befanden, damit es keine Mühe wäre, sie einzusammeln, daß man sich weder hochzurecken noch zu bücken brauchte (Sifre).

Kommentar von R. Samson Raphael Hirsch

V. 31. ויגז שלוים מן הים. Es scheint, daß Wachteln in einem großen Wanderzuge übers Meer begriffen waren, der Wind, unter ihnen, zwischen ihnen und dem Meere scharf dahin streifend (גזז), hob sie ab und warf sie rings um das Lager nieder.

Kommentar von Rabbiner Dr. Joseph Herman Hertz

31.—34. ERFÜLLUNG DES GÖTTLICHEN
VERSPRECHENS
Von der Abendseite. Wörtl.: »vom Meer her«, wahrscheinlich der jetzige Golf von Akkaba.
und streute sie um das Lager. Der Wind nahm an Stärke ab und die von dem langen Flug über die See erschöpften.Wachteln fielen herunter.
zwei Ellen hoch über der Erde. Wenn sie so niedrig flogen, waren sie leicht zu fangen.

Biur von Moses Mendelssohn

ויגז שלוים, העתיד מבנין הקל עם וי"ו המהפך בגזרת נע"ו, ובגזרת הכפולים הוא על תמונה אחת, כי כמו שנאמר מן יקום ישוב וישב ויקם, כן נאמר מן יחום יחון שהם מהכפולים ויחם בשר הילד ויחן ה' " " אתם, אף כאן " במלת ויגז, פי' הראב"ע שהוא מהכפולים, וענינו ויכרות, כמו גזי נזרך, גז נאנך, כי היה בשפת הים רבים כחול ויכרות מהם, והרד"ק הביא את מלה הזאת בשרש גוז והוא לשון פריחה והעבר ממנו כי גז חיש, שהפ"א בקמ"ץ כמשפט בעלי נע"ו, ואם שהם הוא עומד וכאן הוא יוצא כי מצאנו שרשים חפעמים יוצאים ופעמים עומדים, וכן פירש"י ות"א, וכן מתורגם בל"א (יאגטי) : ויטש על המחנה, כמו ויפרוש, וכן והנה נטושים על פני כל הארץ (ש"א ל' ט"ז), רש"י, ומלת ויטש הוא כאן פעל עומד, כי שבה על השלו, ונאמר בל"י על כלל המין, כמו ותעל הצפרדע, ומצאנוהו ג"כ יוצא בבנין הזה, כמו ודמיו עליו יטוש (הושע י"ב ט"ו), כי לא יטוש ה' את עמו (ש"א י"ב כ"ב) : כדרך יום כה, ענינו כמו הנה, ובאורו שנתפשטו מכל צדי המחנה כדרך יום : וכאמתים על פני הארץ, על דרך הפשט שהיו כ"כ מרובים וצבורים זה ע"ג זה בגובה שתי אמות · ורש"י פירש שהיו פורחות בגובה עד שהן כנגד לבו של אדם שלא יהיה טורח באסיפתן לא להגביה ולא לשחות :

Text herunterladen