Die Torah - Die fünf Bücher Mose
כלאם. הַטֵּל עֲלֵיהֶם צָרְכֵי צִבּוּר וְהֵם כָּלִים מֵאֲלֵיהֶם; דָּ"אַ, תְּנֵם אֶל בֵּית הַכֶּלֶא, לְפִי שֶׁהָיוּ מִתְנַבְּאִים מֹשֶׁה מֵת וִיהוֹשֻׁעַ מַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ (עי' ספרי):
Verwehre es ihnen, lege Geschäfte der Gemeinde auf sie, und sie hören von selbst auf (Sanh. 17a); andere Erklärung: bring sie ins Gewahrsam, weil sie weissagten, Mosche stirbt, und Jehoschua führt Jisrael ins Land (Sifre).
wehre ihnen. Halte sie vom weiteren Prophezeien ab. Er fürchtete eine Beeinträchtigung der Ehre und der Autorität Mosis, wenn Männer weissagten, die ihren Geist nicht von Moses erhalten hatten.
מבחריו, פי' הרשב"ם מנעוריו ור"ל שהנפרד ממנה איננו תאר, אבל הוא שם המקרה לימי הנעורים והכנוי שב על יהושע שהיה מנעוריו משרת משה · והראב"ע פי' שהוא תאר והכנוי שב על משה ור"ל שהיה מן המשרתים המובחרים כי היו לו משרתים רבים עכ"ל · אמנם דעת מניח הטעמים מסכמת לפי' הרשב"ם, כי כאשר נסתכל בניתוח המאמר לדעת הראב"ע יהיה בפסוק הזה מאמר מוסגר בתוך מוסגר, כי עקר הפסוק הזה, ויען יהושע בן נון (משרת משה מבחריו) ויאמר, והמלות המוסגרות הן רק לתוספת באור, לכן הונח הטפחא במלת מבחריו שהוא מפסיק יותר מן הרביע שבמלת בן־נון, וכן מלת משרת משה עד מלת מבחריו הן ג"כ מוסגרות, ויובן הפסוק כזה ויען יהושע בן־נון (משרת משה) מבחריו, שהכנוי במלת מבחריו מובן גם בלא משרת משה שלפניו, כי שב על מלת משה שבפסוק הקודם, והיה לפ"ז להניח במלת משה ג"כ טעם מפסיק יותר מהמפסיק במלת בן נון שלפניו, אבל לדעת הרשב"ם שהכנוי במלת מבחריו שב על יהושע יהיה המלות משרת משה מבחריו מאמר אחד מוסגר לבד, כי לא יובן הכנוי במלת מבחריו בלתי המלות משרת משה שלפניה, לכן ילדק בעל הטעמים שלא הגדיל ההפסק רק במלת מבחריו יותר מהפסק מלת בן־נון כדין מאמר מוסגר, ולא במלת משה, וכן תרגם אנקלוס מעילמוהי, וכן מתורגם בל"א : כלאם, הוראת שרש הזה היא בלשון עצירה ומניעה כמו לא תכלא רחמיך, ולזאת נקרא בית האסורים בית הכלא הכלא על שם שהנתן שם יושב עצור ונמנע מלכת לאשר יחפוץ, וכן כאן פי' רש"י ורשב"ם שיתנס אל בית הכלא, וכן ת"א איסרינון, ובתרגום המיוחס ליב"ע תרגם וכלי מנהון רוח נבואתא, דעתו שהוא לשון מניעה' וכן הועתק בל"א · וכתב הרמב"ן וז"ל, והטעם בזה כי משה דבר אל העם את דברי ה' כי הוא יאצל מן הרוח אשר עליו ויתן על המתילדים עמו באהל מועד, והנה אלה אשר לא יבאו אל האהל ועושין עצמן מכלל הנאצלים כממרים בדבריו, ולכך אמר לו כלאם כי אולי רוח שקר בפיהם או רוח רעה מבעתם, והנה צריכים לשומם בבית הכלא כאיש משוגע ומתנבא ומשה בענותנותו השיב ומי יתן כל עם ה' נביאים כי יתן ה' את רוחו עליהם כי השם נתן עליהם רוחו מבלתי אצילות הרוח שעלי ומי יתנויהיה זה בכל העם, ע"כ : כלאם, הראוי בק"ח תחת הפ"א והעי"ן בשו"א ע"מ קשרם, כתבם, רק בעבור למ"ד פעל אות הגרון מתחלפות הנקודות ובא השו"א תחת הפ"א והעי"ן בק"ג תחת ק"ח, כמו שמענו, שראוי שמעֵנו :

V. 28. בחורים ,מבחוריו, ebenso gebildet wie נְעוּרִים, in Prediger 11, 9 u. 12, 1. בְחוּרוֹת: die Jugendzeit. אדני משה כלאם, Josua erkannte in dem Auftreten Eldads und Medads einen Eingriff in Mosche Autorität, eine Verletzung seiner Prärogative, den berufenen Ältesten war ein Anteil am Prophetengeiste nur als Mitteilung von Mosche Geist geworden, Eldad und Medad aber traten in eigener, selbständiger Erwählung auf!