Nedarim 28 נדרים

Traktat: Blatt: Ansicht:

Nedarim 28a

חוץ מבשבועה ובית הלל אומרים אף בשבועה

NUR NICHT MIT EINEM SCHWURE; DIE SCHULE HILLELS SAGT, AUCH MIT EINEM SCHWURE.

בית שמאי אומרים לא יפתח לו בנדר ובית הלל אומרים אף יפתח לו בית שמאי אומרים במה שהוא מדירו ובית הלל אומרים אף במה שאינו מדירו

DIE SCHULE ŠAMMAJS SAGT, MAN DÜRFE IHM¹NICHT MIT EINEM GELÜBDE ZUVORKOMMEN, UND DIE SCHULE HILLELS SAGT, MAN DÜRFE IHM AUCH ZUVORKOMMEN. DIE SCHULE ŠAMMAJS SAGT, [ER GELOBE] NUR DAS, WAS DIESER IHN ZU GELOBEN ZWINGT, UND DIE SCHULE HILLELS SAGT, AUCH DAS, WAS ER IHN NICHT ZU GELOBEN ZWINGT.

1 Dem Räuber, falls er nicht verlangt, daß man seine Behauptung durch Gelübde bekräftige.

כיצד אמר לו אמור קונם אשתי נהנית לי ואמר קונם אשתי ובני נהנין לי בית שמאי אומרים אשתו מותרת ובניו אסורין ובית הלל אומרים אלו ואלו מותרין:

ZUM BEISPIEL: WENN DIESER ZU IHM SAGT: SPRICH: QONAM SEI MIR DER GENUSS VON MEINER FRAU, UND ER SPRICHT: QONAM SEI MIR DER GENUSS VON MEINER FRAU UND MEINEN KINDERN, SO IST ES IHM, WIE DIE SCHULE ŠAMMAJS SAGT, VON SEINER FRAU ERLAUBT UND VON SEINEN KINDERN VERBOTEN, UND WIE DIE SCHULE HILLELS SAGT, VON DIESEN UND JENER ERLAUBT.

גמ׳ והאמר שמואל דינא דמלכותא דינא

GEMARA. Šemuél sagte ja aber, das Gesetz der Regierung sei Gesetz²!?

2 Demnach darf man einem Zöllner nicht falsch geloben.

אמר רב חיננא אמר רב כהנא אמר שמואל במוכס שאין לו קצבה דבי ר' ינאי אמר במוכס העומד מאליו:

R. Ḥenana erwiderte im Namen R. Kahanas im Namen Šemuéls: Dies gilt von einem Zöllner ohne Begrenzung³. In der Schule R. Jannajs erklärten sie: Von einem Freibeute-Zöllner.

3 Des Zolles seitens der Regierung, der vielmehr nimmt, was er nur kann.

שהן של בית המלך ואף על פי שאינן של בית המלך: היכי נדר אמר רב עמרם אמר רב באומר יאסרו פירות העולם עלי אם אינן של בית המלך

DASS ES KÖNIGLICHES GUT IST, AUCH WENN ES KEIN KÖNIGLICHES GUT IST. Wie gelobe er? R. A͑mram erwiderte im Namen Rabhs: Er sage: Mögen mir alle Früchte der Welt verboten sein, wenn es nicht königliches Gut ist. –

כיון דאמר יאסרו איתסרו עליה כל פירי עלמא באומר היום אי דאמר היום לא מקבל מיניה מוכס

Sobald er sagt: verboten sein, sind ihm ja alle Früchte der Welt verboten⁴!? – Er sage: heute. – Wenn er ‘heute’ sagt, hört ja der Zöllner nicht auf ihn!? –

4 Er hat beim Geloben keinerlei List angewandt, u. das Gelübde ist gültig.

באומר בלבו היום ומוציא בשפתיו סתם ואף על גב דסבירא לן דברים שבלב אינם דברים לגבי אונסין שאני:

Er sage ‘heute’ im Herzen, mit den Lippen aber ohne Vorbehalt. Obgleich wir sonst der Ansicht sind, im Herzen [gedachte] Worte gelten nicht, ist es bei einem Zwange anders.

בית שמאי אומרים בכל וכו' בית שמאי אומרים במה שהוא מדירו ובית הלל אומרים אף בשאינו מדירו כיצד אמר לו קונם אשתי נהנית לי ואמר קונם אשתי ובני נהנין לי בית שמאי אומרים אשתו מותרת ובניו אסורין ובית הלל אומרים אלו ואלו מותרין:

DIE SCHULE ŠAMMAJS SAGT, MIT ALLEM &C. Die Schule Sammajs sagt, [er gelobe] nur das, was dieser ihn zu geloben zwingt, und die Schule Hillels sagt, auch das, was er ihn nicht zu geloben zwingt. Zum Beispiel: wenn dieser zu ihm sagt: [sprich:] qonam sei mir der Genuss von meiner Frau, und er spricht: qonam sei mir der Genuss von meiner Frau und meinen Kindern, so ist es ihm, wie die Schule Sammajs sagt, von seiner Frau erlaubt und von seinen Kindern verboten, und wie die Schule Hillels sagt, von diesen und jener erlaubt.

אמר רב הונא תנא בית שמאי אומרים לא יפתח לו בשבועה ובית הלל אומרים אף יפתח לו בשבועה לבית שמאי בשבועה הוא דלא יפתח לו הא בנדר יפתח לו והא תנן בית שמאי אומרים לא יפתח לו בנדר

R. Hona sagte: Es wird gelehrt: Die Schule Šammajs sagt, er dürfe ihm nicht mit einem Schwure zuvorkommen, und die Schule Hillels sagt, er dürfe ihm auch mit einem Schwure zuvorkommen. Demnach darf er ihm nach der Schule Šammajs nur mit einem Schwure nicht zuvorkommen, wohl aber mit einem Gelübde, und wir haben gelernt, die Schule Šammajs sagt, er dürfe ihm nicht mit einem Gelübde zuvorkommen!?

ותו מיפתח הוא דלא יפתח לו בשבועה הא מידר נדר בשבועה והתנן בית שמאי אומרים בכל נודרין חוץ מבשבועה

Ferner: nur zuvorkommen darf er ihm nicht mit einem Schwure, wohl aber darf er ihm mit einem Schwure geloben, und dem widersprechend wird gelehrt, die Schule Šammajs sagt, man dürfe bei allem geloben, nur nicht mit einem Schwure!? –

תנא מתניתין בנדר להודיעך כחן דבית שמאי תנא ברייתא בשבועה להודיעך כחן דבית הלל

Unsere Mišna spricht von einem Gelübde, um die Ansicht der Schule Šammajs hervorzuheben, und die Barajtha spricht von einem Schwure, um die Ansicht der Schule Hillels⁵hervorzuheben.

5 Beide Lehren gelten von Gelübde u. Schwur.

רב אשי אמר הכי קתני בית שמאי אומרים אין שאלה בשבועה ובית הלל אומרים יש שאלה בשבועה:

R. Aši erwiderte: Er meint es wie folgt: die Schule Šammajs sagt, beim Schwure gebe es kein Nachsuchen und die Schule Hillels sagt, beim Schwure gebe es ein Nachsuchen⁶.

6 Bei einem Gelehrten zum Zwecke der Auflösung. Die angezogene Lehre spricht überhaupt nicht von Gewalttätern, sondern vom Gerichte, ob es einem mit einem Auswege zur Auflösung eines Schwures zuvorkommen soll.

מתני׳ הרי נטיעות האלו קרבן אם אינן נקצצות טלית זו קרבן אם אינה נשרפת יש להן פדיון הרי נטיעות האלו קרבן עד שיקצצו טלית זו קרבן עד שתשרף

vSAGT JEMAND:] DIESE PFLANZUNGEN SOLLEN OPFERGABE SEIN, WENN SIE NICHT GEBROCHEN WERDEN, DIESES GEWAND SOLL OPFERGABE SEIN, WENN ES NICHT VERBRANNT WIRD, SO GIBT ES⁷FÜR SIE EINE AUSLÖSUNG; WENN ABER: DIESE PFLANZUNGEN SOLLEN OPFERGABEN SEIN, BIS SIE GEBROCHEN WERDEN, DIESES GEWAND SOLL OPFERGABE SEIN, BIS ES VERBRANNT WIRD,

7 Wenn die Bedingung erfüllt wird u. sie vom Heiligtume erfaßt werden; durch die Auslösung werden sie profan u. das Geld heilig.

Nedarim 28b

אין להם פדיון:

SO GIBT ES FÜR SIE KEINE AUSLÖSUNG⁸.

8 Sie bleiben heilig, auch wenn sie ausgelöst werden; die Wendung ‘bis’ bedeutet, daß sie unter allen Umständen heilig bleiben sollen.

גמ׳ וליתני קדושות ואין קדושות איידי דבעי למיתנא סיפא אין להם פדיון תנא נמי רישא יש להם פדיון

GEMARA. Sollte er doch lehren: so sind sie heilig⁹(und nicht heilig)!? – Da er im Schlußsatze lehren will, es gebe für sie keine Auslösung, so lehrt er entsprechend im Anfangsatze, es gebe für sie eine Auslösung. –

9 Da dies doch mit dem Gelübde bezweckt werden soll.

היכי נדר אמר אמימר באומר אם אינן נקצצות היום ועבר היום ולא נקצצו אם כן למה לי למימר פשיטא לא צריכא כגון דאיכא זיקא נפישא

Wie gelobte¹⁰er? Amemar erwiderte: Wenn er sagt: wenn sie heute nicht gebrochen werden, und der Tag vorüber ist, ohne daß sie gebrochen worden sind. – Wozu braucht dies demnach gelehrt zu werden, es ist ja selbstverständlich!? – In dem Falle, wenn ein starker Wind¹¹herrscht. –

10 Endlich müssen sie ja auf jeden Fall gebrochen werden.
11 Sie sind heilig, obgleich er damit rechnet, daß der Wind sie bestimmt brechen werde.

והא קתני לה גבי טלית וטלית לשריפה קיימא [אין] כגון דאיכא דליקה הכא נמי דאיכא זיקא נפישא וסלקא דעתך דמסיק אדעתיה דלא מיתנצלן ומשום הכי קא נדר קא משמע לן:

Er lehrt es ja auch von einem Gewande, und ein Gewand ist ja nicht der Verbrennung verfallen!? – Wenn beispielsweise eine Feuersbrunst herrscht, und desgleichen, wenn ein starker Wind herrscht. Man könnte glauben, er habe nur deshalb gelobt, weil er damit gerechnet hat, sie würden nicht gerettet werden, so lehrt er uns.

הרי נטיעות האלו קרבן כו': ולעולם אמר בר פדא פדאן חוזרות וקודשות פדאן חוזרות וקודשות עד שיקצצו נקצצו פודן פעם אחת ודיו ועולא אמר כיון שנקצצו שוב אין פודן

DIESE PFLANZUNGEN SOLLEN OPFERGABEN SEIN &C. Ewig¹²!? Bar Pada erwiderte: Löst er sie aus, so werden sie wieder heilig, löst er sie abermals aus, so werden sie wieder heilig, bis sie gebrochen werden; werden sie gebrochen, so löse er sie einmal aus¹³und dies genügt. U͑la erwiderte: Werden sie gebrochen, so braucht er sie nicht mehr auszulösen.

12 Nach dem Wortlaute, auch wenn sie gebrochen werden.
13 Sie werden dann profan.